אוקטובר: חיים בסרט

לקריאת הדו"ח בקובץ PDF, לחץ כאן.

החדשות החשובות בעולם

העולם: הכי טוב שיש

בשנים האחרונות, התרגלנו להתלונן על צמיחה גלובלית חלשה מדי, אך להפתעתנו מתברר כי בשקט-בשקט, הכלכלה העולמית צברה תאוצה והגיעה לשיעורי צמיחה נאים בני קיימא, שצפויה להימשך גם בשנה הבאה.

הנושא הגדול של 2018 צפוי להיות איך לנהל את ההתרחבות המתמשכת. נקודת מפנה עשויה לבוא בדצמבר, כאשר הבנק המרכזי של אירופה יקטין את רכישות האג"ח החודשיות. הבנקים המרכזיים רכשו אג"ח להורדת ריבית לטווח ארוך; בעוד היפנים ימשיכו ברכישות-הענק שלהם, האמריקאים ובקרוב גם האירופים מהמרים כי הכלכלה שבניהולם כבר מספיק חזקה בכדי להסתדר בכוחות עצמה.

קרן המטבע הבינלאומית, שבמשך שנים דיווחה על צמיחה מתחת לממוצע, אומרת כעת בדוח האחרון שלה מחודש אוקטובר, כי ההתאוששות בפעילות הכלכלית הגלובלית מתחזקת. מה שחשוב הוא שהצמיחה מבוססת על נתונים פונדמנטליים בריאים ואינה מזכירה את הבועתיות והאופטימיות-יתר שחווינו ערב המשבר הפיננסי הגלובלי. הביטחון הצרכני בעליה, מה שגורם להתרחבות הצריכה, דבר שמצדו מאפשר לחברות להגדיל השקעה וגיוס, וזה שוב תומך בצריכה, וכך הלאה. על פי האנליסטים של JPMorgan, הוצאת התאגידים על מפעלים וציוד מתרחבת וצפויה להמשיך לגדול; זה קורה במרבית הסקטורים ובמרבית הכלכלות. הגידול המסונכרן בהשקעות תאגידיות משקף עלייה גלובלית בסנטימנט העסקי והמשך שיפור הרווחיות.

קרן המטבע הבינלאומית מזכירה לממשלות כי עכשיו זה הזמן לטפל בנושאים שלא זכו ליחס בשנים שלאחר המשבר הגלובלי, כגון צמצום חובות, הבראת מאזנים, ליברליזציה של שוקי העבודה ועוד. צמיחה בריאה מאפשרת התמודדות קלה יותר עם המיתון הבא, שיבוא במוקדם או במאוחר (כי כך בנוי המחזור הכלכלי), אך בתנאי, שלקובעי המדיניות יוחזרו הכלים לטיפול בה. הטיפול במיתון או משבר בדרך כלל כולל הורדת ריביות, קיצוץ במסים והעלאת הוצאות הממשלה. אך הריביות עדיין נמוכות מאוד, והחובות הממשלתיים גבוהים,  כך שלבנקים המרכזיים ולממשלות אין מרחב פעולה לעת המצוקה. לכן, הכלכלה הטובה של עכשיו היא ההזדמנות לנרמל את הריביות ולתקן את המימון הציבורי, בכדי להתכונן לעת צרה.

פרט לכך, השאלה העיקרית לשנת 2018 היא כמה זמן עוד העסקים, הצרכנים והמשקיעים ימשיכו להתעלם מהסיכונים הגאו-פוליטיים. הרי שעד כה, הכלכלות והשווקים הפיננסיים הגיבו בנונשלנטיות גמורה לחדשות עם פוטנציאל לזעזוע גדול, כגון המתח עם צפון קוראה, סיכון ההתפרקות של ספרד, והסיכונים למסחר בינלאומי שהנשיא טראמפ לא מפסיק לספק. כמו כן, בהיעדר סיכונים כלכליים ידועים ממשיים, הסיכונים הפוליטיים והגאו-פוליטיים הם אלו שעלולים לספק את התירוץ לשווקים לסיים את "ריצת השור" הארוכה שהביאה את מחירי הנכסים הפיננסיים לרמות גבוהות עד גבוהות מדי – כלומר, להביא ל"מומנט מינסקי", שבו היציבות גורמת לאי-יציבות על ידי יצירת ביטחון-יתר והתנהגות בועתית. כלומר, כרגיל, אף אחד לא זוכה לאפשרות של מנוחה על עלי דפנה, כי תמיד יש ממה לחשוש. אך בכל זאת, בינתיים, אפשר ליהנות מכלכלה טובה ושווקים טובים.

 

שווקים פיננסיים

מטבעות דיגיטליים: הופכים למיינסטרים?

לפני שנה בלבד, כמעט אף אחד לא שמע על קרן המשקיעה במטבעות דיגיטליים; והיום יש קרנות בשפע ומספרן מספיק בכדי שיקומו אגדי קרנות בנתיב זה. השנה, הוקמו 84 קרנות גידור המשקיעות במטבעות דיגיטליים, לאחר 11 שנפתחו בשנה שחלפה.  מתחילת השנה הנוכחית, שווי השוק של המטבעות הדיגיטליים עלה מ- 13 מיליארד דולר למעל 170 מיליארד, בעוד שמחירו של ביטקויין, המטבע הראשון והפופולרי ביותר, עלה ב- 500%. אז לא פלא הוא, שבאוקטובר נפתח אגד קרנות הראשון בעולם, Ventures Protocol, שמטרתו להציע למשקיעיו גיוון בחשיפתם למטבעות הדיגיטליים. לאחרונה, הודיעה CME, הבורסה הגדולה בעולם לחוזים עתידיים, כי היא מתכוונת להנפיק חוזים עתידיים על ביטקויין עד סוף השנה. מכאן, נסללת הדרך של המטבעות הדיגיטליים לקרנות ותעודות סל משלהם, מה שיהפוך אותם למיינסטרים.

קרנות סל: מאיצות את הראלי, האם יאיצו את המשבר הבא?

בשנים האחרונות, קרנות ותעודות סל למיניהן (כלי השקעה פסיביים) רשמו גידול אקספוננציאלי; נראה שהפופולריות ומהירות צבירת הנכסים שלהן רק הולכת וגדלה. סך הנכסים בכלל קרנות סל גלובליות גדל מ- 851 מיליארד דולר לפני עשור ל- 4.5 טריליון דולר כיום; הצפי הוא כי עד 2021 יגיעו האחזקות של קרנות הסל להיקף של 10 טריליון. בחודש אוקטובר בלבד, משכו קרנות הסל הגלובליות סך של 59 מיליארד דולר; מתחילת השנה עד סוף אוקטובר הוזרמו אליהן 517 מיליארד. רוב הכספים נמצאים בקרנות סל העוקבות אחר מדדי מניות השונים, בהובלת מניות ארה"ב. תעודות סל מהוות כיום קרוב לרבע ממחזור המסחר במניות בארה"ב; במדינות אחרות, שיעור זה נמוך בהרבה אך עולה במהירות יחד עם הפופולריות של קרנות הסל.

הגידול המהיר בהיקפים של כלי השקעה פסיביים לא רק מהווה אחד הגורמים העיקריים לראלי המתמשך בשוקי המניות; המגמה של מעבר לקרנות פסיביים שינתה את פני השווקים ויצרה מציאות חדשה, עם היתרונות והחסרונות שלה. את היתרונות כולם מכירים: ההשקעה דרך קרנות סל היא קלה וזולה; המשקיעים הפרטיים ואף מוסדיים קטנים מקבלים גישה נוחה וזולה לשווקים פיננסיים.

החשש הגדול הוא, שנהירה החוצה מקרנות הסל ברגע של משבר תעצים אותו עד כדי קריסה. ברגע של משבר, ספק גדול הוא האם ההבטחה של קרנות הסל לנזילות גבוהה מאוד "תחזיק מים". אם כולם ירצו למכור, מי ירכוש את כל הנכסים הנמכרים? פרט לחשש זה, קיימות עוד בעיות עם אופנת ההשקעה הפסיבית. בראש ובראשונה, בעיית התמחור: כשמניות של כל החברות בסקטור מסוים מאוגדות בסל ונרכשות יחד בעקבות תחזית חיובית עבור אותו הסקטור, החברות עם ביצועים ונתונים פחות טובים נקנות יחד עם אלו עם הנתונים הטובים ביותר, ומחירי כלל המניות מזנק, כולל "הרעות". בנוסף, כאשר ניהול ההשקעות נמצאת על "טייס אוטומטי", המגמות בשווקים מתעצמות עשרות מונים, גם באופן אוטומטי. ועוד: קרנות הסל עוקבות אחר מדדים ובכך "מוגנות" מפני ביצועים נחותים בהשוואה למדד הנבחר; אך הן גם אינן מאפשרות ביצועים טובים מאלו של המדד.

 

כלכלה

ארה"ב: לא בסוף המחזור

הצמיחה ברבעון השלישי של 2017 עמדה, על פי הערכה ראשונית, על 3% בחישוב שנתי, גבוה בהרבה מהציפיות; זאת, על אף הפגיעה מההוריקנים ההרסניים שפקדו את ארה"ב באותה התקופה. זהו הרבעון ה- 33 במספר של התרחבות כלכלית בארה"ב, תקופת צמיחה ארוכה מאוד בהשוואה להיסטוריה. האם זה אומר שסופו של החלק החיובי במחזור הכלכלי קרב? לא בהכרח, אומרים האנליסטים של Suisse Credit, Moody's, Pictet ואחרים.

קודם כל, ההתרחבות הכלכלית הנוכחית בארה"ב עד כה הייתה איטית יחסית, מה שכמובן מאריך את מחזור הצמיחה. בנוסף, אומנם תקופות המיתון הם חלק טבעי מהמחזור הכלכלי, אך התרחבות כלכלית לא נגמרת רק בגלל אורך חייה, אלא חייבים לבוא גורמים שיביאו לסיומה. כעת, לא נצפים בארה"ב נקודות חוסר איזון מאקרו-כלכליים משמעותיים. הצרכנים צורכים, החברות משקיעות, ושני הסקטורים הללו אינם סובלים מנטל חוב כבד מדי. הפדרל ריזרב אינו צפוי לעשות טעות של הידוק חד מדי ולגרור את המשק להאטה. פרט לכך, האינדיקטורים שמשמשים לניבוי מיתונים, מצביעים על בריאות טובה של הכלכלה האמריקאית. כך, האינפלציה הינה נמוכה, שוק העבודה מתחזק, האשראי זורם לחברות ולמשקי הבית, שוק הנדל"ן משתפר אך לא מתחמם יתר על המידה, מדדי התעשייה מצביעים על חוזק הייצור, רווחי החברות משתפרים, וכדומה. האינדיקטור הפופולרי ביותר חיזוי המיתונים, עקום התשואות, גם לא מאושש צרות קרובות: אומנם העקום השתטח יחסית, אך הוא רחוק מלהיות הפוך. נכון לעכשיו נראה, כי כלכלת ארה"ב יכולה לצפות לעוד מספר רבעונים של צמיחה.

מדינות מזרח אירופה: הקטר החדש של האיחוד

לאורך שנים אנו רגילים לכך שגרמניה היא קטר הצמיחה של האיחוד האירופאי – אך לאחרונה, היא עברה למושב האחורי כשמובילי הצמיחה החדשים הם מהמזרח של היבשת. על פי תחזית קרן המטבע, המדינות המתפתחות באירופה צפויות לרשום השנה שיעור צמיחה של 4.5% (לעומת הממוצע של 2.3% בכלל האיחוד). זאת, לאחר צמיחה חזקה מאוד בכלכלות העיקריות של מזרח אירופה – רומניה, פולין וצ'כיה – ברבעון השני של 2017. יחד עם צמיחה מהירה, מדינות אלו רושמות שיעורי אבטלה נמוכים ואינפלציה סבירה סביב 2% בשנה.

כלכלות הללו תלויות במידה רבה בייצור תעשייתי, וחלק הארי של הייצוא שלהן מופנה לשאר מדינות אירופה. כלומר, כשהכלכלה האירופאית מתאוששת, הביקושים לתוצרת תעשייתית עולה, והיצרניות ממזרח היבשת הן הראשונות שנהנות מכך. עלות עבודה נמוכה יחסית, יחד עם איכות גבוהה של כוח אדם, גורמת לחברות רבות להרחיב את קיבולת הייצור במדינות הללו. כך לדוגמה, Toyota, Volkswagen ו- Peugeot מחזיקות מפעלים בצ'כיה, בעוד היצואנית הגדולה ביותר של רומניה היא Dacia, חברת בת של Renault. כמעט מחצית מסך הייצוא של פולין הם מוצרים אלקטרו-מכאניים, כגון כלי רכב, כלי טייס וכלי שייט.

צמיחה כלכלית מהירה ואבטלה נמוכה גורמות לעלייה בתקבולי המיסים, מה שמצדו משפר את המאזנים התקציביים והופך את מדינות מזרח אירופה לאטרקטיביות יותר בעיני המשקיעים. בנוסף, המדינות הללו מקבלות העברות מתקציבו של האיחוד האירופאי, שברובן מופנות להשקעה ממשלתית. בנוסף, הכלכלות המפותחות יותר מבין אלו במזרח אירופה, נהנות מזרם של עובדים משכנותיהן הפחות מפותחות מבחינה כלכלית, שפותרים חלקית את המחסור המתפתח בעובדים, שהינו חלק מהבעיה ארוכת-הטווח הכלל אירופאית של צמצום האוכלוסייה בגילאי העבודה. ובינתיים, בטווח הקצר עד בינוני, התחזיות הכלכליות למדינות מזרח אירופה הן חיוביות עד חיוביות מאוד; הסיכונים לתחזית במדינות אלו (כמו ברוב חלקי העולם) הם פוליטיים, כגון התחזקות מפלגות פופוליסטיות עם תכונות אנטי-דמוקרטיות.

 

סחורות

סחורות: חזרו לתחייה

נראה שהסחורות חזרו לגאות: מאז השפל באמצע יוני, עלה מדד הסחורות של בלומברג ב- 9%, יותר מהעלייה של s&P500 באותה התקופה. מה שיוצא מן הכלל בראלי הנוכחי, הוא שהוא מתרחש במקביל להתחזקות הדולר, שהייתה אמורה להחליש את הסחורות.

העליות מתרחשות לרוחב כל הספקטרום של הסחורות, החל מנפט ועד פלדיום. מחירו של נפט גולמי מסוג Brent עבר את 60$ לראשונה מזה שנתיים בעוד מחירו של WTI בשיא של שמונה חודשים. הנפט הגולמי עולה בעקבות הנחישות של ערב הסעודית, רוסיה ויצרניות גדולות אחרות להאריך את ההגבלות על התפוקה אל תוך 2018, וגם כתוצאה מצמצום במספר אסדות נפט פעילות בארה"ב וקיטון במלאים האמריקאים של נפט גולמי. חברות הנפט הגדולות נהנות מעליות במחירים: Total הודיעה על הרווח הגבוה מזה יותר משנתיים, Chevron ו- Exxon היכו את תחזיות הרווח, מחירי המניות של Shell Dutch Royal ו- BP עלו לשיאן מאז 2014.

גם מתכות תעשייתיות כמו אלומיניום ונחושת רושמות ראלי; המלאים של Exchange Metal London רושמים צמצום מתמשך, מה שמעיד על ביקושים הולכים וגדלים. המתכות השונות (וגם הנפט כמובן) עולות על רקע ההתרחבות הכלכלות הגלובליות שהינה המסונכרנת ביותר מאז תחילת העשור. מחירם של ניקל, קובלט וליתיום עולה על רקע הציפיות לגידול אקספוננציאלי בביקוש לסוללות הטלפונים והרכבים. באותה העת, מחירו של פלדיום הגיע לשיאו מאז 2001 בשל היותו מרכיב מרכזי בממירים קטליטיים שמפחיתים את פליטות המזהמות מכלי רכב עם מנועי בנזין. הביקושים לפלדיום צפויים לגדול באופן משמעותי לא רק במערב, אלא גם בסין, שהודיעה על יישום צעדים נרחבים כנגד זיהום הסביבה.