תיאור פרוייקט

דצמבר: כל סוף הוא התחלה. או המשך

Tandem_News_40_January_2017

 

החדשות החשובות בעולם

העולם: חוזרים למצב רגיל, מה שזה לא יהיה

הכלכלה הגלובלית רשמה שנה טובה מאוד ב- 2017, עם צמיחה מסונכרנת והפתעות טובות במדדים הכלכליים במדינות ה- 7G ואחרות. לראשונה מזה עשור, כל הכלכלות החברות בארגון OECD רשמו צמיחה חיובית בשנה שחלפה. בעצם, כל העולם הפתיע לטובה כשצמח ב- 3.6% לעומת הצפי של 3.4%. אחת ההפתעות הגדולות של 2017 הייתה הצמיחה החזקה מזה עשור בגוש האירו, שהסתכמה ב- 2.3% (הצפי עמד על 1.4%). גם קנדה צמחה הרבה מעל המצופה, 3.0% במקום 1.8%. בשאר המדינות ההפרש בין התחזית למציאות לא היה כה דרסטי, אך כל עשירית האחוז לכיוון החיובי מתקבל בברכה.

כלכלת ארה"ב צומחת כבר 34 רבעונים ברצף; בקצב זה יש לה את כל הסיכויים לשבור שיא של אורך ההתרחבות הכלכלית של עצמה, שנרשם בשנים 1991-2001. הצפי הוא שהיא אכן תמשיך לצמוח, ואף תאיץ לעומת 2017, הודות לרפורמת המס שתהווה תמריץ כלכלי משמעותי. צפי הצמיחה עבור הכלכלה האמריקאית בשנה הבאה עומד על 2.5%, לעומת 2.3% השנה. עוד גורם שתומך בהאצת הצמיחה הוא התאוששות חזקה במגזר הייצור האמריקאי, שרשם ב- 2017 את השנה הטובה ביותר מאז 2004.

בחודשים האחרונים, חלה עלייה משמעותית במחירי חומרי הגלם, מה שתורם לעלייה במדדי המחירים ליצרן ברחבי העולם. באותה העת, למרות העלייה בייצור התעשייתי בעולם, הסקרים מראים כי ההיצע מתקשה לענות על הביקושים המזנקים. כל זה תומך בתחזית של העלייה באינפלציה הגלובלית.

הצפי לעלייה באינפלציה והמשיכה ההדרגתית של הסיוע המוניטארי מהשווקים על ידי הבנקים המרכזיים בעולם, צפויים להאט במקצת את הצמיחה במדינות המפותחות, פרט לארה"ב, בשנת 2018. כך, גוש האירו צפוי לרשום צמיחה של 2.1% בשנה הבאה, קנדה – 2.2%, ויפן – 1.3% (לעומת 1.6% השנה). עם זאת, יתכן והתחזית זו תתברר כפסימית מדי, שכן ההתאוששות במגזר הייצור הינה תופעה כלל-עולמית ולא רק אמריקאית. מדדי הייצור המקדימים הגלובליים נמצאים בשיא של כשש שנים; הדבר צפוי להאיץ את הצמיחה הגלובלית.

נראה שעשור לאחר פרוץ המשבר הפיננסי הגלובלי, כלכלת העולם סוף-סוף מצאה בסיס מוצק.

העולם: הסיכונים הגדולים של 2018

הכלכלה צומחת, השווקים מזנקים, האופטימיות חוגגת – נראה ששנת 2018 תהיה לפחות לא פחות טובה מאשר 2017. אך כרגיל, כמו בפתחה של כל שנה, אנו מנסים לבחון מה יכול להרוס לנו את מצב הרוח ולהיערך בהתאם.

על פני השנה שחלפה, סין מיקמה את עצמה כמשגיחה מן הצד באירועים הפוליטיים הגלובליים. אך כעת, הנשיא של סין הוא המנהיג החזק ביותר שידעה המדינה מאז מאו צה-טונג; הוא מגדיר מחדש את מקומה של סין באסיה ובעולם לא רק כמעצמה כלכלית, אלא גם ככוח פוליטי וצבאי משמעותי מאוד – בראש ובראשונה על ידי השקעות והסכמי סחר עם מדינות בכל רחבי העולם. זה קורה בעת שארה"ב של טראמפ עוברת למצב של "קודם כל אמריקה", כלומר, פחות נוכחות בזירה הפוליטית הגלובלית ופחות התערבות בנעשה במקומות אחרים בעולם. יתכן ושנת 2018 תהיה השנה בה סין תהפוך למעצמה המשפיעה ביותר בעולם; האם במעמדה החדש היא תמשיך לשמור על מדיניות של אי-התערבות בענייניהן הפנימיים של מדינות אחרות?

העולם לא חווה משבר גאו-פוליטי בעל השפעה כלל-עולמית מאז 9/11, אך כעת הקונפליקטים השונים ברחבי העולם מהווים קרקע פורייה להיווצרות תנאים למשבר כזה. המצב בסוריה ובכלל במזרח התיכון, וכן המשבר עם צפון קוראה, יכולים לגרור אירועים שכתוצאה מטעות אנוש או תכנון זדוני עלולים לגרור אזורים שלמים למלחמות. כמו כן, הסיכון אף יותר משמעותי נובע מאפשרות של מתקפות סייבר, שעלולים להמיט הרס על כל הצדדים ואף לגרור מדינות שלמות ל"מלחמה קרה" בסייברספייס. גם מרוץ החימוש הטכנולוגי עשוי להביא לעימותים בין הכוחות השואפים להוביל את העולם, באם מדובר במהפכת הבינה המלאכותית, מחשבי-על, רשתות סופר-מהירות או טכנולוגיות אחרות. כאן התחרות העיקרית היא בין ארה"ב וסין, וכך זה ימשך גם בשנה הבאה.

היחסים בין ארה"ב ואיראן ימשיכו להידרדר בשנה החדשה ויהוו מקור לסיכונים גאו-פוליטיים משמעותיים. ישנו סיכוי לא מבוטל שההסכם הגרעיני של אובאמה לא ישרוד את השנה, ויחד הניסיונות של ארה"ב להגביל את השפעתה של מדינת האיתאללות באזור יובילו למתחים מוגברים, עד כדי מתקפה אמריקאית (ואולי גם ישראלית) על איראן. פרט לכל שאר התוצאות הברורות, התוצאה הישירה הראשונה שתהיה מכך היא הזינוק במחירי הנפט.

הסיכון הנוסף הוא המשך התחזקות הפופוליזם בעולם על רקע היחלשות האמון במוסדות הקיימים, כגון ממשלות, בתי משפט, מדיה ומוסדות פיננסיים. התהליך של היחלשות המוסדות מתבטא ב- Brexit, עליית המפלגות הקיצוניות באירופה, צבירת כוח על ידי תנועות אנטי-ממסדיות שונות בכל רחבי העולם, ואף בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב. שחיקת המוסדות ללא הקמת מערכת איזונים ובלמים אחרים מהווה סיכון ליציבות המבנית הגלובלית. אך גם בלי שהסיכון הזה יתממש, עליית הפופוליזם נותנת דרך למדיניות מגן שעלולה לפגוע במסחר הגלובלי ובצמיחה הכלכלית בעולם.

 

שווקים פיננסיים

שוקי מניות גלובליים ב- 2017: שנת השיאים ההיסטוריים

שנת 2017 הייתה שנת השיאים בהרבה מאוד מובנים, בעיקר בוול-סטריט, אך גם בשווקים אחרים.

מדד ה- DJIA שבר 70 שיאים של עצמו, מספר שיא כל הזמנים (השיא הקודם במספר סגירות בשיא עמד על 69 בשנת 1995). מדד ה- Nasdaq גם הוא שבר שיא בשבירת שיאים, עם 72 סגירות שיא – גבוה בהרבה מהשיא הקודם, 62 בשנת 1980. מדד ה- 500 S&P אומנם לא הצליח השנה לשבור את שיא של כמות השיאים, אך חודש דצמבר היה החודש ה- 14 של עליות חודשיות רצופות, שיא כל הזמנים באורך הראלי; המדד גם רשם את השנה הטובה ביותר מאז 2013 מבחינת הביצועים (נתון לא מפתיע במיוחד לאור העובדה כי על פי הערכה, השנה שחלפה הייתה הטובה ביותר מזה שש שנים מבחינת גידול הרווח למניה). אם צודקים האנליסטים שרובם ככולם מנבאים המשך העליות בשוקי המניות בארה"ב גם בשנה הבאה, אזי במרץ יחגוג השור הנוכחי את יום הולדתו ה- 9; ואם יחזיק מעמד עד חודש אוגוסט, הוא יהפוך לראלי הארוך ביותר בהיסטוריה של ארה"ב.

לא רק המדדים האמריקאים הציגו ביצועים מרשימים ב- 2017; מתוך 26 המדדים העיקריים בעולם, 25 סגרו את השנה בירוק (חוץ מרוסיה). מדד המניות הגלובלי Index Country MSCI All  גם הוא לא רשם אף ירידה חודשית מאז אוקטובר 2016.  גם חודש דצמבר לא אכזב,  ושנת 2017 נרשמה כשנה הראשונה בהיסטוריה של המדד ללא ירידות חודשיות; מאז הקמת המדד  MSCI,  לא נרשמה שנה עם פחות משלושה חודשי ירידות.  אגב, גם ACWI  MSCI שבר שיא של מספר שיאים שנשברו, עם 61 סגירות שיא. המדד הגלובלי עלה 22% בשנה שחלפה , שיעור שמתורגם לעלייה של 9 טריליון דולר בערכן של המניות בעולם. מתוך 73 הבורסות העיקריות בעולם, 64 רשמו עליות שנתיות במונחי מטבע מקומי – הראלי המסונכרן ביותר מזה עשורים.

שנת 2017 גם תיכנס להיסטוריה כשנה הכי פחות תנודתית בוול-סטריט. השינוי היומי הממוצע עמד על 0.31% במדד ה- DJIA ועל 0.30 במדד ה- S&P, התנודתיות הנמוכה ביותר מאז שנת 1964. עבור מדד ה- Nasdaq השינוי היומי הממוצע עמד על 0.44%, הנמוך ביותר מאז 1989. אגב תנודתיות – מדד התנודתיות VIX, המכונה גם "מדד הפחד", רשם השנה פעמיים שפל כל הזמנים. מתוך 56 הסגירות הנמוכות ביותר בהיסטוריה של ה- VIX, 47 נרשמו בשנת 2017. בכלל, מאז תחילת העשור הנוכחי, התנודתיות הממוצעת נמצאת הרבה מתחת לממוצע רב שנתי, העומד על 18% שנתי ממוצע מאז תחולת המאה ה- 20. זה מאפשר להסיק על מגמה, מה עוד, שבשלוש שנים האחרונות התנודתיות ירדה עוד יותר.

עוד שיאים שנרשמו השנה היו דווקא בשוקי האג"ח: הנפקות אג"ח תאגידים גלובליות עלו השנה במעל 5% לעומת השנה שחלפה ושברו שיא בהיקף ההנפקות השנתיות כשהגיעו ל- 2.25 טריליון דולר. התאגידים באירופה הנפיקו אג"ח תשואה גבוהה ("אג"ח זבל") בהיקף של 96.1.עולם הקרנות גם רשם הישגים משמעותיים השנה. כך, קרן השקעות פרטית (Equity Private) בשם Apollo גייסה סכום שיא כל הזמנים לקרן אחת, 24.6 מיליארד דולר. נכסי קרנות גידור המושקעים בשווקים מתפתחים זינקו השנה ב- 11% והגיעו לשיא כל הזמנים. קרנות הון-סיכון גלובליות השקיעו 141.3 מיליארד דולר בחברות סטארט-אפ, יותר מאשר בכל שנה אחרת, כולל תקופה של בועת ההי-טק. מספר קרנות הסל בעולם המשיך לגדול במהירות והגיע ל- 7,120 עם תוספת של 810 קרנות חדשות במהלך השנה. זרמי ההון לכלי השקעה זה גדלו השנה ב- 50%, לעומת 8% בשנה שחלפה ו- 6% בשנת 2015; הזרמים הללו שברו שיאים זה השנה הרביעית ברציפות. סך ההון שנכנס לקרנות סל בעולם התקרב ל- 600 מיליארד דולר, לעומת כ- 51 מיליארד בלבד שנכנס לקרנות נאמנות. בעולם קרנות הסל, אגב, המניות היו הרבה יותר פופולריות מהאג"ח, עם כ- 450 מיליארד שהתווספו אליהן. באותה התקופה, קרנות הנאמנות המשקיעות במניות רשמו משיכות נטו של 153 מיליארד דולר.

הדבר היחיד שהצליח להוציא את השווקים הפיננסיים משלוותם השנה היה ביטקויין, שסיפק את התנודתיות, את הכותרות המרתקות ואת כל האקשן שהיה חסר באפיקים אחרים. המטבע הדיגיטלי הראשון והעיקרי זינק משווי של כ- 1,000 דולר בתחילת השנה לשיא (לבינתיים) של כמעט 20,000 דולר במחצית השנייה של דצמבר, תוך תנודות עזות בדרך, ואז איבד כשליש מערכו בתוך ימים ספורים, ואז החזיר את רוב הירידה… גם מטבעות דיגיטליים אחרים סיפקו כותרות בתקופה של תרדמת הקריסטמס בוול-סטריט, עם עליות של 400% בתוך שבוע והתרסקויות לא פחות מרהיבות. עם כל הנפילות שבדרך, מטבעות דיגיטליים בינתיים מספקים החזר יוצא מן הכלל לאלה המוכנים לקחת חלק בהימור פראי זה: כך לדוגמה, קרן גידור המיועד להשקעות במטבע דיגיטלי, הניבה למשקיעיה תשואה של 25,000% בתוך ארבע שנים, שזה, כמובן, שיא מיוחד ומעניין, אולי המעניין ביותר מכל השיאים שנרשמו השנה.

שוקי המניות ב2018: מגמות יימשכו, מגמות ישתנו

והינה מסתיימת לה השנה שבה נאלצנו להתרגל לדברים מוזרים יותר או פחות, כמו פוליטיקה תימהונית, בועת ביטקויין והראלי במניות שממשיך בלי קשר למה שקורה מסביב; שנת 2018 בפתח וכולם מלאי תקווה שהיא תהיה טובה אף יותר. הרי שהצמיחה הכלכלית בעולם נותרה חזקה, השווקים עדיין בעלייה, התנודתיות בשפל – ומשקיעי כמעט כל הנכסים הפיננסיים ממשיכים להפגין אופטימיות.

וול-סטריט לא הייתה כה אופטימית מזה לפחות שש שנים; האסטרטגים והאנליסטים מתחרים בינם לבין עצמם מי יפרסם תחזית גבוהה יותר. על פי דבריהם, אותם הגורמים שהאיצו את הראלי בשנת 2017, ימשיכו לפעול גם השנה, עם תוספת לא זעומה של רפורמת המסים של טראמפ, שתקפיץ את הצריכה, את הרווחים ואת ההשקעות. הצמיחה הכלכלית המאיצה והגידול ברווחי החברות צפויים, על פי וול-סטריט, להפוך את 2018 לאחת השנים הרווחיות ביותר עבור השווקים בארה"ב, עם תשואות דו-ספרתיות. החל מ- Oppenheimer ועד ל- JPMorgan, רובם ככולם רואים את מדד ה– s&p500 מסיים את שנת 2018 ברמה של מעל 3,000 נקודות – תשואה שנתית של 11% ומעלה. לעומת זאת, ב- Bank of America Merrill Lynch   מעריכים, כי המניות בארה"ב יעלו ב- 19% או אף יותר בשנה הנוכחית, וזאת כי מדד "התלהבות" של המשקיעים, שבנה הבנק, אומנם בעלייה אך עדיין נמצא רחוק מרמת אופטימיות-היתר בה הוא הופך לסממן לבואו של הדוב.

עם זאת, על פי האנליסטים, חלק מההזדמנויות הטובות ביותר נמצאות מחוץ לארה"ב, הודות לצמיחה מהירה יותר, מכפילים זולים יותר, רווחים גבוהים יותר, וכד'. כך לדוגמה, האנליסטים של Citi חוזים ראלי של כ- 18% במניות האירופאיות. הם רואים המשך הצמיחה הכלכלית החזקה מזה עשור, עלייה ברווחי החברות והמשך מדיניות מוניטארית רחבה יותר מאשר בארה"ב; כמו כן, הם מעריכים כי התחזקות האירו הגיעה לשיאה בשנת 2017 והשנה הוא אינו צפוי להוסיף עוד הרבה לערכו.

האסטרטגים של BlackRock מעדיפים את המניות של שווקים מתפתחים מעל כולן, ובמקום השני הם שמים את המניות היפניות. לדעתם, הצמיחה הגלובלית, שסייעה לחברות היפניות להגדיל את רווחיהן, תמשיך לסייע גם בשנה החדשה, בעוד המשך ההרחבה המוניטארית תסייע לכלכלה המקומית. למרות העליות של 2017, מכפילי הרווח ביפן עדיין נמוכים יחסית לשווקים המפותחים האחרים; הם עומדים על 15 לעומת 20 בארה"ב ו- 16 באירופה. כמו כן, המשקיעים הגלובליים נמצאים עדיין בתת-משקל במניות יפניות, וכשהם ישקלו מחדש את המשקלים בתיקיהם וייקחו בחשבון את הרווחים ואת המכפילים, זה יכול להאיץ את העליות במדדים ביפן.

עוד דבר שרבים מהאנליסטים מסכימים עליו, הוא שככל הנראה היעדר התנודתיות של 2017 לא תימשך אל תוך 2018. התנודתיות תחזור, אולי לא בעוצמתיות, אך ברמות סבירות יותר.

2017- שנת המטבעות הדיגיטליים

אחד הסיפורים המרתקים ביותר של 2017 היה ביטקויין. במהלך השנה, גם מי שרצה להתעלם מהמטבעות הווירטואליים כבר לא יכל לעשות זאת. הביטקויין הפך לנושא החם ביותר בכל כלי התקשורת וברשתות החברתיות – כשנכס מסוים עולה מ 9,000 דולר למעל 11,000 דולר בתוך פחות מ 24 שעות, קשה מאוד לא לשים לב אליו. בתחילת השנה, הוערך הביטקויין בכ- 1000 דולר ליחידה, ובמחצית חודש דצמבר הוא הגיע לכ- 20,000 דולר; השנה נסגרה על ערך של כ- 14,000 דולר – תשואה יוצאת מן הכלל, גם אם הוא רשם תנודות עזות תוך כדי תנועה. העלייה המטאורית גרמה לרבים להכריז על בועה שתתפוצץ בקרוב. לדוגמה, בספטמבר אמר הבוס של ג'יי.פי מורגן, כי ביטקויין הוא תרמית שתתאים לשימוש רק על ידי סוחרי סמים, רוצחים ואנשים החיים במקומות כמו צפון קוריאה. יו"ר של Royal Bank of Scotland   כינה את ביטקויין בועה מבעבעת והוסיף כי המטבע הווירטואלי צריך לבוא עם אזהרה חמורה לגבי הסיכונים הגבוהים.
נגיד הבנק המרכזי של יפן כינה את הזינוק במחירי הביטקויין "לא תקין", על אף שיפן הייתה המדינה הראשונה שאישרה מטבעות דיגיטליים לשימוש כאמצעי תשלום ועל פי הערכות, הרווחים מהמסחר הוסיפו כ- 0.3% לתמ"ג שלה בשנת 2017. יפן, וייטנאם ודרום קוראה היוו כ- 80% מסך פעילות הסחר בביטקויין (נכון לסוף נובמבר). אזהרות דומות נשמעו מפיהם של הרגולטורים במדינות אסיה אחרות.

עם זאת, הביטקויין זכה ללגיטימציה כאשר שתי פלטפורמות המסחר מהגדולות בעולם, Chicago Mercantile Exchange  ו- Chicago Board Options Exchange , החלו לסחור בחוזים עתידיים על המטבע הדיגיטלי. אך הביטקויין הוא כבר מזמן לא כל הסיפור. הוא עדיין המטבע הווירטואלי המוכר והפופולרי ביותר, אך כל הסימנים מצביעים על שינוי קרב ובא במצב זה.

בתחילת שנת 2017, סך שווי השוק של כלל המטבעות הדיגיטליים עמד על 15 מיליארד דולר; כיום הוא עומד על 700 מיליארד. העליות של אלפי אחוזים במחירי המטבעות לוו בגידול מטאורי בהיקפי המסחר, תוך קורלציה נמוכה מאוד לנכסים פיננסיים אחרים; זה גרר עוד ועוד שחקנים לזירה זו – הן פרטיים והן מוסדיים. מעגל הקסמים הטוב הזה תמך באבולוציה שקרתה בשוק המטבעות הדיגיטליים. כך, מאז היווסדות של הביטקויין בשנת 2009, הוא היווה כ- 90% מסך שווי השוק של המטבעות הווירטואליים. זה השתנה במהלך 2017, כששיעור זה ירד מתחת ל- 40%, ולא בגלל שהביטקויין איבד מערכו, כמובן, אלא כי המטבעות האחרים גדלו בקצב חד עוד יותר. שווי השוק של כלל המטבעות ללא ביטקויין גדל מכ- 2 מיליארד דולר בתחילת השנה, לכ- 350  מיליארד דולר. שני המטבעות הגדולים ביותר לאחר הביטקויין, Ethereum ו- Ripple, מהווים כיום 13% ו- 15% מכלל השוק, בהתאמה, לעומת 4% ו- 1% לפני שנה.

הביטקויין, עם העלייה של מעל 1,300% בשנה בערכו, לא נכנס אפילו לחמישיה הפותחת של המטבעות הדיגיטליים עם הביצועים השנתיים הטובים ביותר! במקום הראשון נמצא Ripple עם תשואה של 36,000%; אחריו באים מטבעות פחות מוכרים ונפוצים (בינתיים) כמו NEM.
העליות של אלפי אחוזים בשנה – מה ששוקי המניות יכולים לספק בתוך מספר עשורים, במקרה הטוב – מושך לעולם המטבעות הווירטואליים משקיעים רבים. על פי המחקר של Morgan Stanley , בשנת 2017 נוסדו 84 קרנות גידור המיועדות להשקעות במטבעות הדיגיטליים; סך קרנות הגידור השקיעו במטבעות הללו כ- 2 מיליארד דולר במהלך 2017 בלבד. על פי הנתונים של HFR, העוקב אחר ביצועים של קרנות גידור אקטיביות, בשנת 2017 עד סוף נובמבר עמדה התשואה הממוצעת בקרנות המשקיעות במטבעות הדיגיטליים, על 1,600%.

מה שמעניין בעלייה המטאורית של המטבעות הדיגיטליים, זה שמצד אחד, שיעורי הזינוק מעידים על בועת כל הבועות, אך מאידך, הרכב המשקיעים מעיד אחרת. בכל הבועות הידיעות בהיסטוריה המודרנית, המשקיעים הפרטיים הצטרפו לחגיגה בשלבים מאוחרים של הראלי. כאן, העליות הובלו על ידי מיליוני יחידים (בעיקר במדינות אסיה), ורק ב- 2017, שמונה שנים לאחר ייסוד הביטקויין, המוסדיים מצטרפים לראלי. נראה שזוהי הבועה הראשונה ללא השתתפות הבנקאים… אם זאת בועה. הנכסים הדיגיטליים החדשים יותר, כמו Ethereum או Litecoin, יכולים להיות מעין ביטקויין משופר, עם קצב עיבוד מהיר יותר, לדוגמה, או ערך מוסף גדול יותר ברשת או במערכת תשלומים. או אולי המחירים שלהם מזנקים כי המשקיעים שמרגישים

שווקים מתפתחים

שנה מעולה, ההמשך יבוא?

כמו שזה קורה בשנים של ראלי ואופטימיות, גם ב- 2017 הנכסים המסוכנים ביותר רשמו את הביצועים הטובים ביותר. כך לדוגמה, מי שלא פחד מהסיכון והשקיע בשוק המניות האוקראיני, הרוויח 80% מתחילת השנה. אומנם שווקים מתפתחים היותר "מסורתיים" הציגו תשואות נמוכות מזו של אוקראינה, אך גם הם סגרו את השנה הטובה  ביותר מאז 2009. מדד המניות MSCI EM עלה בכ- 37% במהלך 2017, תשואות נאות מאוד, במיוחד בשנה שהייתה כה מלאה בזעזועים שונים, שכל אחד מהם היה יכול להחזיר את הדוב אילולי הסנטימנט האופורי משהו בקרב המשקיעים. כשהשור מזנק, אף אחד לא יכול לעצור אותו: לא הסיכון של מלחמה עם צפון קוראה, לא פשיטת הרגל של ונצואלה, ולא הרטוריקה של טראמפ.

הראלי במדינות המתעוררות הואץ על ידי זרמי הון חזקים ויציבים אל תוך הנכסים שלהן. קרנות המשקיעות באג"ח שווקים מתפתחים משכו 67 מיליארד דולר של כספים חדשים, ולאלו המשקיעות במניות הוזרמו 61 מיליארד. כמובן שיש סיבות טובות לנהירת המשקיעים אל נכסי השווקים המתפתחים. הכלכלה הגלובלית צומחת, הסחר הבינלאומי מתחזק, מחירי הסחורות עולות, עלויות המימון ממשיכות להיות נמוכות, וירידת הדולר תומכת במטבעות המקומיים. ההידוק המוניטארי בארה"ב לא השפיע עדיין באופן משמעותי על הלך רוחם של המשקיעים, בשונה מהצפוי; ההאטה בסין נראית הדרגתית ובת-שליטה, גם בשונה מההערכות הקודמות. כמו כן, שווקים מתפתחים רשמו בשנה החולפת את הצמיחה החזקה ביותר מאז 2014, לצד שיעורי אינפלציה נמוכים. לסיכום, הרבה דברים טובים הצטברו יחד והזניקו את נכסיהן של המדינות המתעוררות ב- 2017; השאלה היא, האם המסיבה הזו תימשך גם ב- 2018.

על פניו, נראה שכן: הרי אין שינוי בתחזית לגבי הצמיחה והאינפלציה בחודשים הקרובים; הבנקים המרכזיים נוקטים בגישה זהירה מאוד במדיניותם המוניטארית; אין צפי לזינוק פתאומי בעלויות המימון. הגורמים הללו יתמכו ברווחי החברות במדינות המתפתחות; אם כי, מחירי הנכסים עלו משמעותית בעקבות הראלי ולא נראה כי יש מקום לעליות כה חזקות כפי שראינו השנה, גם בשנה הבאה. עוד דבר שאינו בטוח הוא האם הסנטימנט הכול כך חיובי כלפי הנכסים הפיננסיים של השווקים המתפתחים, יוכל להחזיק מעמד עוד שנה. באיזשהו שלב כנראה, צירוף של נתונים כלכליים עם אחרים יכול לעצור את הראלי, כי הרי גם אופוריה מתישהו נגמרת. המשך העלאות הריבית על ידי הפדרל ריזרב במוקדם או במאוחר תתחיל למשוך את כספי המשקיעים לארה"ב, בעוד החזרת הכספים הביתה על ידי החברות בארה"ב בעקבות הרפורמה של טראמפ צפויה לחזק את הדולר, מה שיחליש את אטרקטיביות הנכסים הפיננסיים של המדינות המתפתחות.

וקיים גם נושא של הסיכונים הפוליטיים. כמובן שהמשקיעים המנוסים לא מוכרים מניות בכל פעם שמתקיימת הפגנה, בחירות ושערורייה שלטונית; הם לוחצים על הכפתור רק כשהרעש משפיע על קבלת החלטות בנושא מדיניות כלכלית, פוגע בעצמאותו של הבנק המרכזי או מסכן רכוש וזכויות פיננסיות של פרטיים או גופים שונים. את הדוגמאות לכך ראינו בטורקיה, דרום אפריקה רוסיה וערב הסעודית – והן התבטאו בביצועים נחותים של שוקי המניות הללו.

בכל זאת, התחזית כרגע היא להמשך העליות בשווקים מתפתחים, אם כי חלק מנכסיהם עשויים לראות תנודתיות רבה בדרך. כך, האנליסטים סבורים כי האצת האינפלציה בחלק מהמדינות כגון טורקיה, סין, רוסיה וברזיל, תפגע במחזיקי האג"ח והמטבעות שלהן; הנכסים של דרום קוריאה, תאילנד ודרום אפריקה עלולים להיפגע מאירועים פוליטיים פנימיים וחיצוניים; ההידרדרות בחשבונות השוטפים של מדינות דרום אמריקה עשויה להשפיע לרעה על המטבעות ודירוגי החוב.

מה שמאפשר אופטימיות לגבי המשך האופטימיות הוא השינוי המהותי אותו עוברים השווקים המתפתחים: מרכז הבמה עובר מייצוא חומרי גלם ורווחים הנובעים מעבודה זולה, אל ערך מוסף של טכנולוגיה וחדשנות. החברות כמו Tencent ו- Alibaba הסיניות, יחד עם חברות טכנולוגיה אחרות בשווקים מתפתחים, הן אלו שהובילו את השווקים הללו ב- 2017 וצפויות להמשיך בזאת גם בשנה הבאה. מדד מניות הטכנולוגיה האסיאתי הניב השנה 54%; גם אם לא התשואה שהושגה אינה מעידה על הביצועים העתידיים, זו הייתה סיבה מספיק טובה עבור המשקיעים הגלובליים למרכז את התיקים סביב ההי-טק בשווקים המתפתחים. מאידך, משמעותה של העלייה בשרשרת הערך היא שהמדינות המתפתחות משתלבות יותר ויותר בשווקים הגלובליים.

סחורות

שנת 2017 הייתה שנת הראלי בה-כ-ו-ל; אך בין ההפתעות הגדולות היה הראלי בסחורות.

ההפתעה הגדולה ביותר הייתה הראלי במחירי הזהב. במבט ראשון, שנה בה הפד העלה ריביות, התנודתיות במניות נמוכה מאוד, ואף סיכון לא הצליח להשפיע על השווקים, הייתה אמורה להיות הגרועה ביותר עבור נכסי מקלט כמו זהב. מה שקרה בפועל הוא שמחיר הזהב רשם את הביצועים הטובים ביותר מאז 2010 עם תשואה של 13%. כמובן שהביצועים של המתכת הצהובה היו נחותים בהרבה מאלו של שוקי המניות, ומהתשואות בתקופת הראלי בתחילת שנות ה- 2000 של הזהב, אך גם הביצועים הללו נתנו הרבה תקווה למשקיעי הזהב. הרי שהזהב הצליח לגרד תשואה נאה למרות כל הנתונים, עם רק היחלשות הדולר שתמכה בו. אם הדולר ימשיך להיחלש ב- 2018, קיים סיכוי לא מבוטל להמשך העלייה במחירו של זהב, בייחוד אם הוא יקבל תמיכה מאירועים גאו-פוליטיים שמגבירים את האי-ודאות ומושכים את המשקיעים לנכסי מקלט.

הנפט הגולמי מסוג WTI סגר את השנה שחלפה עם עלייה של 12% לרמתו הגבוהה ביותר מאז אמצע 2015. השיפור בכלכלה הגלובלית, במסחר הבינלאומי ובייצור התעשייתי בחלק גדול של מדינות העולם (ובפרט סין וארה"ב), תמך בביקושים הגלובליים. מאידך, ההיצע הוגבל על ידי חברות אופ"ק ויצרניות נפט אחרות כגון רוסיה. מה שהגביל את עליית המחירים – שלאור הנתונים הייתה יכולה להיות חזקה יותר – זה הייצור בארה"ב, שעלה ביותר מ- 16% מאמצע 2016 הודות להפקת הנפט מפצלי שמן. ארה"ב הפכה ליצרנית הנפט השלישית בגודלה בעולם לאחר ערב הסעודית ורוסיה. ובכן, ככל שמחיר הנפט עולה, עולה גם הכדאיות של הייצור מפצלי שמן, כלומר הייצור האמריקאי צפוי לגדול ובסופו של דבר להעיק על המחירים, כפי שקרה בשנים 2014-2016.

על פי מרבית התחזיות, הצמיחה הגלובלית תמשיך להאיץ ב- 2018, ויחד עם הגדלת ההוצאות על תשתיות במדינות שונות בעולם, זה יתמוך במחירי האנרגיה, חומרי גלם וסחורות תעשייתיות. בשנת 2017, זינק מחירו של חומר עץ ב- 42%, אלומיניום עלה ב- 34% והנחושת הניבה 31%. בשנת 2018 (ובעוד ארבע שנים לאחר מכן), צפוי להתווסף זינוק בהשקעת החברות בארה"ב במפעלים וציוד, הודות להטבות המס הכלולות ברפורמה של טראמפ. כמובן שהדבר צפוי לתמוך במתכות בסיסיות וחומרי גלם.

הביקושים גם צפויים להמשיך לעלות בסחורות המשמשות בתעשייה הירוקה, האנרגיה המתחדשת וכל שאר הסקטורים הקשורים בשמירה על איכות הסביבה. הדוגמה לכך הוא רודיום ופלדיום, המשמשים בתעשיית הרכב לניכוי פליטת אדי מנוע. מכירות רכב חזקות בסין ובאירופה, בתוספת הידוק תקני פליטות, האיצו חששות לגבי מחסור במתכות הנדירות, שעלו בשנת 2017 ב- 122% ו- 54%, בהתאמה.

כמובן שגם חגיגת הסחורות עלולה להשתבש אם הדולר יתחזק משמעותית.