Project Description

שוקי מניות – ארה"ב

S&P500  -2.04%(2,691.25); NASDAQ  -1.08% (7,257.87); DJIA  -3.05% (24,538.06)

דיווחי השבוע האחרון:

• תמ“ג לרבעון הרביעי של 2017 (הערכה שנייה) עודכן לצמיחה בקצב שנתי של 2.5%, בהתאם לתחזיות הכלכלנים ומתחת להערכות הראשוניות לצמיחה גבוהה יותר של 2.6%. ההאטה בצמיחה באה לאחר שני רבעונים של צמיחה של יותר מ– 3% במונחים שנתיים. ההאטה בצמיחת התמ“ג משקפת ירידה בהשקעות במלאי הפרטי.
• הכנסה אישית לחודש ינואר עלתה ב– 0.4% בדומה לעלייה בחודש דצמבר. צריכה פרטית לחודש ינואר עלתה ב– 0.2% לעומת עלייה של 0.4% בדצמבר.
• מדד בטחון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש פברואר עלה לרמה של 99.7 נקודות, זוהי הרמה הגבוהה השנייה מזה 14 שנים, לעומת רמה של 95.7 נקודות בינואר ומתחת להערכות הראשוניות לרמה של 99.9 נקודות ולעומת צפי כלכלנים לרמה של 100 נקודות.
• מדד מחירי הבתים של קייס שילר (המדד עוקב אחרי מחירי הבתים ב– 20 הערים הגדולות בארה“ב ) לשלושת החודשים שהסתיימו בדצמבר עלה ב– 0.6% לעומת תחזיות האנליסטים לעלייה של 0.7%. בהשוואה לתקופה המקבילה עלה המדד ב– 6.3% לעומת עלייה של 6.4% בשלושת החודשים שהסתיימו בנובמבר.
• מכירת בתים חדשים לחודש ינואר ירדו באופן מפתיע ב– 7.8% ל– 593 אלף בתים, זוהי הרמה הנמוכה ביותר מאז אוגוסט, לעומת ירידה של 7.6% בדצמבר. הירידה נבעה בעיקר כתוצאה מעלייה בריבית ומזג האוויר הקר שגורם ליריד בביקוש. מחיר בית ממוצע למשפחה לחודש ינואר עלה במונחים שנתיים ב– 2.5% ל– 323 אלף דולר.
• מדד הפעילות הלאומי של הפד בשיקגו לחודש ינואר (CFNAI) ירד לרמה של 0.12 נקודות לעומת רמה של 0.14 נקודות בדצמבר.
• מדד הייצור של הפד לאזור דאלאס לחודש פברואר עלה לרמה של 37.2 נקודות לעומת רמה של 33.4 נקודות בינואר.
• הזמנות למוצרים בני קיימא לחודש ינואר ירדו ב– 3.7%, לעומת עלייה של 2.6% בדצמבר ולעומת צפי כלכלנים לירידה של 1.7%. הירידה נובעת בעיקר מירידה של 28% בהזמנות של מטוסי נוסעים. הזמנות למוצרים בני קיימא – בניכוי תחבורה לחודש ינואר ירדו ב– 0.3% לעומת עלייה של 0.7% בדצמבר.
• מדד הייצור של הפד לאזור ריצ‘מונד לחודש פברואר עלה לרמה של 28 נקודות לעומת רמה של 14 נקודות בינואר.
• מדד מנהלי הרכש של שיקגו לחודש פברואר ירד לרמה של 61.9 נקודות, זוהי הרמה הנמוכה ביותר מזה שישה חודשים, לעומת רמה של 65.7 נקודות בינואר.
• מדד פעילות הייצור של ISM לחודש פברואר עלה לרמה של 60.8 נקודות, זוהי הרמה הגבוהה ביותר מאז מאי 2004, לעומת רמה של 59.1 נקודות בינואר ולעומת צפי כלכלנים לרמה נמוכה יותר של 59 נקודות. מדד פעילות הייצור של Markit לחודש פברואר ירד לרמה של 55.3 נקודות לעומת רמה של 55.9 נקודות בינואר – שיא של 34 חודשים.
• מדד המחירים לצרכן המבוסס על הצריכה הפרטית לחודש ינואר (זהו המדד המועדף על הבנק הפדרלי לאומדן האינפלציה) עלה ב– 0.4%. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד עלה ב– 1.7%, זה החודש השלישי ברציפות של עלייה במדד. מדד המחירים לצרכן – ליבה המבוסס על הצריכה הפרטית לחודש ינואר עלה ב– 0.3%. בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד עלה ב– 1.5%, זוהי עלייה חודשית רביעית ברציפות.
• מדד בטחון הצרכנים לחודש פברואר עלה לרמה של 103.8 נקודות, זוהי הרמה הגבוהה ביותר מאז נובמבר 2000, לעומת רמה של 124.3 נקודות בינואר ולעומת צפי כלכלנים לעלייה לרמה של 127.3 נקודות.
• מספר תביעות חדשות לדמי אבטלה לשבוע שהסתיים ב– 23 בפברואר ירד ב– 10 אלף לרמה 220 אלף. מספר תביעות מתמשכות לדמי אבטלה לשבוע שהסתיים ב– 16 בפברואר עלה ב– 57 אלף ל– 1,931 אלף.
• שוקי המניות בארה“ב נסגרו בסוף השבוע במגמה חיובית לאחר שבוע תנודתי וקיזזו חלק מהירידות שנרשמו במהלך השבוע. את העליות הובילו מניות חברות הבריאות. כל המדדים עלו בסוף השבוע למעט מדד הדאו ג‘ונס שירד לאחר שנשיא ארה“ב, דונלד טראמפ, המשיך בסוף השבוע את רצף ההתבטאויות שלו בזכות מלחמת סחר. במהלך השבוע ירדו שוקי המניות בארה“ב והובילו לירידות בשוקי המניות בעולם לאחר שעלו חששות המשקיעים ברחבי העולם מהודעתו של נשיא ארה“ב, דונלד טראמפ כי בשבוע הבא בכוונתו להודיע באופן רשמי על הטלת מכסים של 25% על יבוא פלדה ו– 10% על יבוא אלומיניום דבר העלול לגרום למלחמת סחר עולמית. בסוף השבוע מדד הנאסד“ק עלה ב– 1.1%, מדד ה– Russell 2000 עלה ב– 1.7%, מדד הדאו ג‘ונס ירד ב– 0.3% ומדד ה– S&P500 עלה ב– 0.5% לאחר שבמהלך יום המסחר ירד ביותר מ– 1% ומחק את כל העליות שנרשמו מתחילת השנה. בסיכום שבועי, ירד המדד ב– 2%, לאחר שבועיים של עליות.
• נגיד הבנק המרכזי של ארה“ב, ג‘רום פאואל, אמר בשבוע החולף בפני ועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים כי ”אין כל ראיות להתחממות יתר של כלכלת ארה“ב, למרות השיפור בתחזיות הצמיחה ובשוק התעסוקה“. כמו כן, אמר כי הבנק המרכזי מתכוון להמשיך להעלות את הריבית בהדרגה על מנת לשמור על האיזון בין האבטלה לאינפלציה. באומרו ”על ידי המשך העלאה הדרגתית של הריבית לאורך זמן, אנו מנסים לאזן בין השניים האלה והשיג אינפלציה שמתקרבת ליעד של הבנק המרכזי אך גם לוודא שכלכלת ארה“ב לא תגיע להתחממות יתר“.

 להמשך הסקירה, לחץ כאן.