תיאור פרוייקט

אפריל: מתרגלים לבלתי רגיל

אפריל- מתרגלים לבלתי רגיל

החדשות החשובות בעולם

העולם: הכלכלה והשווקים לומדים לחיות ללא סנכרון

שוקי העולם נכנסו ל- 2018 עם הצמיחה הכלכלית החזקה ביותר והמסונכרנת ביותר מאז 2010, אך כעת נראה שהמומנטום הזה נחלש. המשקיעים הגלובליים, שעד לא מזמן כמעט ולא הושפעו מהכותרות המפחידות בסיכונים הפוליטיים והכלכליים, החלו לחשוש מהאטה כלכלית גלובלית והירידה ברווחי החברות בעתיד. הזינוק האחרון במחירי הנפט וסחורות האחרות מגדיל את העלויות למגזר החברות ומוסיף את האינפלציה לתמונה, משהו שהעולם כבר שכח ממנו ולא יודע האם כעת זה שינוי לטובה או לרעה. לראשונה מזה כשנה וחצי, הנתונים הפונדמנטליים תופסים את תשומת הלב האמתית; ואומנם לא ניתן לומר בשלב זה שהכיוון הוא בבירור למטה, אך התמונה היא הרבה פחות ורודה משנה שעברה. המדדים המקדימים באירופה, כגון ביטחון העסקים ומדד מנהלי הרכש בתעשייה, נחלשו; מדד ההובלה Baltic Dry Index נמצא כ- 20% מתחת לרמתו בדצמבר 2017; נחושת, המשמשת כמדד למצבן של התעשייה והבנייה, לא מצליחה להדביק את הפער מול הסחורות האחרות; מדד ההפתעות הכלכליות של Citi לכלכלות ה- 10G נפל משיאו בסוף 2017 עמוק לאדום. תהליך ההשתטחות של עקומי התשואות של אג"ח ממשלתיות בעולם המערבי, שנמשך כבר חודשים, מאותת לרבים ממשקיעים משנה זהירות; לאחר 15 חודשים בירוק, שוקי המניות הגלובליים נאלצו להיזכר מהן ירידות. התחזקותו של הדולר גם משחקת תפקיד: אומנם היא עדיין לא דרמטית, אך היא משבשת את המצב אליו התרגלו השווקים, ומבלבלת את המשקיעים. לכל הטלטלות הללו נוספו סיכונים גאו-פוליטיים (איראן) וכלכליים (מלחמת הסחר) שעל פי קרן המטבע הבינלאומית – שעדיין צופה צמיחה איתנה השנה – מהווים איום על המשך המומנטום החיובי בכלכלה ובשווקים הפיננסיים.

מניות ארה“ב: אל תמהרו לצאת

למרות רכבת ההרים שהשווקים חווים מאז ינואר, ולמרות משיכות של כ- 100 מיליארד דולר מקרנות המשקיעות במניות ארה"ב בשנה האחרונה, רבים מהמוסדיים נותרים שוריים על השוק האמריקאי, ואחת הסיבות המרכזיות לכך היא הצפי להאצה ברכישות עצמיות לאחר סיום תקופת הדיווחים, בה החברות מוגבלות בביצוע רכישות הללו. על פי נתוני UBS, בחודש מאי צפוי הביקוש מצד החברות למניותיהן לעלות ל- 150 מיליארד דולר לעומת 45 מיליארד באפריל.

החברות במדד 500 S&P(ללא פיננסים) סיימו את 2017 עם הרי מזומנים, שצפויים רק לגדול. בדצמבר שנה שחלפה, החזיקו החברות הללו במזומנים והשקעות בהיקף של 2.39 טריליון דולר, לעומת 2.2 טריליון ב- 2016. מרבית המזומנים נמצאים בכיסיהן של ענקיות הטכנולוגיה.

על פי האנליסטים של JPMorgan, התאגידים מעולם לא ישבו על היקף מזומנים כה גדול בסביבת ריביות כה נמוכה. וההר הזה צפוי לגדול במהירות כאשר החברות ישלימו את העברת רווחיהן הביתה בעקבות רפורמת המס של טראמפ. חלק גדול מהכספים הללו עשוי למצוא את דרכו לשוק המניות בצורה של רכישות עצמיות (פרט להעלאת השכר, הגדלת דיווידנדים והרחבת השקעות הון).

רכישות אלו היוו חלק ניכר בראלי שהגיע לאחר המשבר הפיננסי הגדול, אך בשנים האחרונות הן הלכו והתמעטו; כעת, הודות להר המזומנים ההולך ונערם במאזניהן של חברות-הענק, המגמה צפויה להשתנות שוב. האנליסטים של JPMorgan מעריכים כי השנה יסתכמו הרכישות העצמיות בכ- 800 מיליארד דולר, לעומת 530 מיליארד בשנה שחלפה, בהתבסס על הודעות של חברות ורכישות שכבר הוכרזו. לדוגמא, חברת האם של גוגל Alphabet הודיעה על כוונתה להגדיל את תכנית הרכישות העצמיות ב- 8.6 מיליארד, בעוד Cisco רוצה להגדילן ב- 25 מיליארד דולר, Broadcom ב- 12 מיליארד דולר, ו- Facebook ב-9 מיליארד. חברת Apple, אחת השיאניות באחזקות המזומנים, שתמיד השקיעה חלק נכבד מכספיה ברכישות עצמיות, רכשה את המניות של עצמה בסך 24 מיליארד דולר ברבעון הראשון, וצפויה להגדיל את הרכישות ברבעון הנוכחי. ברבעון הראשון של 2018 נרשם שיא כל הזמנים ברכישות עצמיות על ידי החברות של 500 S&P, מעל 242 מיליארד דולר, והיד עוד נטויה.

כזכור, בשנת 2004, הקונגרס האמריקאי הכריז על קיצוץ מיסים זמני על הרווחים של חברות המוחזרים הביתה מחו"ל; לאחר המהלך, נרשמה קפיצה חדה מאוד ברכישות עצמיות. בהתבסס על ניסיון העבר, האנליסטים מעריכים כי זה יהיה התסריט גם השנה. כ- 70% מהרווחים המוחזרים לארה"ב על ידי חברות-ענק בתחום הטכנולוגיה, צפויים להיות מופנים לרכישות עצמיות ודיווידנדים. מה שבטוח הוא שהיקף כזה של רכישות עצמיות יהווה תמיכה חזקה לשוק המניות.

בנוסף, עצם הירידה בסנטימנט המשקיעים כלפי המניות האמריקאיות (שהשתקפה במשיכות בשנה האחרונה), מנבא דווקא המשך של ריצת השור בוול-סטריט. מאז 2005, בכל פעם שקרנות מנייתיות חוו משיכות מאסיביות מארה"ב לטובת המניות הבינלאומיות, המניות האמריקאיות הציגו ביצועים טובים יותר בתקופה שלאחר המשיכות.

שווקים פיננסיים:

מניות אירופה: כאן זה לא אמריקה

מאז תחילתו הראלי הגדול שבא לאחר המשבר הפיננסי הגלובלי, מחקים חלק מהמשקיעים להתממשות הנבואה שאומרת כי המניות האירופאיות אמורות להכות את אלו האמריקאיות. קו המחשבה הזה, שמלווה גם חלק מהאנליסטים מאז 2009, אומר כי אם המניות של STOXX 600 הציגו ביצועים נחותים מאלה של 500 S&Pהן מבחינת הרווחים והן מבחינת הביצועים בשוק, אזי באיזשהו שלב הן ידביקו את הפער. עד כה זה לא קרה, ועל פי האסטרטגים של JPMorgan, גם לא יקרה בתקופה הקרובה.

למרות הסיוע המוניטארי העתק, ההתאוששות הכלכלית והאירו החלש, החברות האירופאיות לא הצליחו להשיג את האמריקאיות בשנים הקודמות. כעת, לאחר שהאירו תוסף אל מול הדולר (גם לאחר הירידות האחרונות), כאשר הצמיחה הכלכלית נחלשה לשפל של שנה וחצי, ולאור העובדה כי הבנק המרכזי יאלץ מתישהו בעתיד הקרוב להתחיל נורמליזציה של המדיניות המוניטארית, אין שום סיכוי שזה יקרה, אומרים בענקית הפיננסים. זה לא אומר שהחברות האירופאיות לא יציגו רווחים נאים ותשואות משביעות רצון – הם פשוט לא צפויים להיות גבוהים מאלה של החברות האמריקאיות, לדעת JPMorgan.

גם העובדה שכלכלת אירופה ככל הנראה עברה את שיא הצמיחה בשנה שחלפה, לא תומכת באופטימיות-יתר של חלק מהאנליסטים לגבי שוק המניות האירופאי. הכלכלנים שנסקרו על ידי בלומברג, הורידו את תחזית הצמיחה עבור גוש האירו לשנת 2018 ל- 2.3%, חלש במקצת משיעור הצמיחה שנרשם ב- 2017, וזאת כתוצאה מפעילות יצרנית איטית יותר והוצאות הצרכנים חלשות יותר מאשר בשנה שחלפה. ההערכה הרווחת כעת היא שאומנם כלכלת גוש האירו ממשיכה לצמוח וליצור משרות חדשות, אך שלב ההאצה בצמיחה מאחוריו. אחד הנתונים שמאוששים את זה הוא "מדד ההפתעות הכלכליות" של Citi שמודד אחוז הנתונים הכלכליים בפועל שהיו טובים מהתחזית עבורם. בסוף הרבעון הראשון של 2018, נפל מדד ההפתעות האירופאי לשפל של שש שנים, בעוד מקבילו האמריקאי נותר ברמה גבוהה.

הסיכונים למסחר ורווחי החברות הנובעים ממלחמת הסחר הפוטנציאלית ומהטלת סנקציות כבדות על רוסיה (לה קשרים עסקיים רחבים עם אירופה) , לא תומכים בתחזיות עבור החברות האירופאיות. הבעיה היא גם שהצמיחה המואצת של שנה שחלפה יצרה מעין אופוריה בנוגע לתחזיות הרווחים שהלכו ועלו, מה שמותיר סיכויים רבים לאכזבה. אך רבים חושבים שדווקא האכזבות והירידות הן הסיבה להגדיל את האחזקות באירופה. כך, האנליסטים של Citigroup מעריכים שאחרי המטח של נתונים מאכזבים, הדרך היא רק למעלה.

החברות האירופאיות (כמו גם מקבילותיהן האמריקאיות) החלו באפריל לדווח על רווחיהן ברבעון הראשון של 2018. אם מרבית החברות במדד STOXX 600 יצליחו להכות את התחזיות, הדבר עשוי ללא ספק להאיץ את העליות. אך בינתיים, ההשוואה עם החברות האמריקאיות גם כאן אינה לטובת אירופה.

מתוך 267 החברות במדד 500 S&Pשהספיקו לדווח על רווחי הרבעון הראשון, 79.4% היכו את תחזיות הרווח, שיא כל הזמנים; הפער בין הנתונים הממשיים לבין התחזיות הינו הרבה מעל ממוצע של חמש שנים. בהתבסס על אלה שכבר דיווחו, הערכה של Thomson Reuters היא שכלל החברות במדד 500 S&Pהגדילו את רווחיהן ב- 24.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (22.7% ללא חברות אנרגיה). האנליסטים צופים כי ברבעון השני של 2018 ירשמו החברות במדד האמריקאי שיעור גידול ברווחים של 19.6% לעומת הרבעון השני של 2017, וכי רווחי 500 S&P יגדלו ביותר מ- 10% ברבעון (שנתי) במשך השנתיים הבאות לפחות.

לעומת זאת, מתוך 33 החברות שהספיקו לדווח לגבי תוצאות הרבעון הראשון, רק 48.5% היכו את תחזיות הרווחים. בהתבסס על אלו שכבר דיווחו, הצפי הוא לגידול של 0.7% ברווחים לעומת התקופה המקבילה אשתקד בקרב כלל החברות במדד STOXX 600 (ללא חברות האנרגיה, הרווחים צפויים לקטון ב- 0.2%). בין החברות במדד, קיים שוני ניכר על בסיס גאוגרפי: כך, החברות מאירלנד צפויות לסגור את הרבעון עם הגידול ברווחים הגבוה ביותר בגוש האירו של 43.7% , בעוד החברות מפורטוגל ידווחו על נפילה של 61% ברווחים. החברות הגרמניות צפויות להציג גידול של 3.4% ברווחים, הצרפתיות – ירידה של 8.7%, ואיטלקיות – עלייה של 10.7% לעומת הרבעון הראשון של 2017.

אחת הסיבות המרכזיות הנוספות לביצועים נחותים של שוק המניות האירופאי לעומת האמריקאי, היא שהחברות האירופאיות כמעט ולא משתמשות בכלי זמין ויעיל לשיפור הביצועים בסביבת הריביות הנמוכות— רכישות עצמיות. בחמש השנים האחרונות, הוציאו החברות במדד 500 S&Pסך של 4.5 טריליון דולר על דיבידנדים ורכישות עצמיות, פי שתיים מהוצאת החברות במדד STOXX 600. על פי נתוני Credit Suisse, הרווחים שחולקו לבעלי מניות כאחוז מהתמ"ג של גוש האירו, נמצאים קרוב לשפל מאז הקמת האיחוד המוניטארי. החברות באירופה מעדיפות לנתב את הרווחים להשקעת הון ולתשלום חובות, מאשר לכיסיהם של בעלי המניות; זוהי השקפת עולם אחרת מזו האמריקאית. הדבר מטיב עם מאזני החברות, אך פחות עם המשקיעים.

בינתיים באפריל, המניות האירופאיות אכן הציגו ביצועים טובים יותר מהאמריקאיות, בעיקר בגלל ששוק המניות בארה"ב עבר מספר טלטלות שנגרמו על ידי החששות הגאו-פוליטיים, הציפיות לריסון מוניטארי חד יותר, הירידות במניות הטכנולוגיה בעקבות שערוריית פייסבוק, ועוד. ב- Stanley Morgan סבורים, כי המשך תמיכתו של הבנק המרכזי של אירופה בשווקים (לעומת הפדרל ריזרב שנמצא בשלבי ריסון מתקדמים) וכן העובדה כי המניות האירופאיות עדיין זולות יותר מאלו האמריקאיות (אומנם בפער הקטן ביותר מזה 19 חודשים לאחר הירידות האחרונות בארה"ב), תומכים בעמדה שורית לגבי אירופה. האם זה אומר שבסוף שנת 2018 נראה תשואות גבוהות יותר באירופה מאשר בארה"ב? לא בטוח. המשקיעים שמשכו את כספיהם מקרנות הממוקדות במניות אירופה במשך שבעה שבועות רצופים עד סוף אפריל, ככל הנראה מיהרו לממש רווחים לפני שהמצב מתהפך בחזרה.

ברזיל: רק פוליטיקה יכולה לשבש את הראלי

ברזיל, הכלכלה השמינית בגודלה בעולם, רשמה שיעורי צמיחה מהירים בשנים 2002-2013 שנתמכו במחירי הנפט הגבוהים בעולם; לאחר מכן המדיניות השגויה של הממשלה והירידה במחירי הנפט והסחורות גררו אותה למיתון עמוק וארוך, שממנו היא החלה להתאושש רק בשנת 2017. שוק המניות הברזילאי הקדים את הכלכלה והחל להתאושש בשנת 2016, לאחר הדחתה של הנשיאה דילמה רוסף והחלפתה במישל טמר, המצדד בכלכלה חופשית, ליברליזציה, הפרטות וכל הדברים הטובים שהשווקים אוהבים.

נראה שהדחתה של רוסף היה הדבר הנכון ביותר שהברזילאים יכלו לעשות. למרות חשיבות הסנטימנט, שיכול להצית ראלי בשווקים, הוא אינו מספיק בכדי לתחזקו לאורך זמן אם הנתונים הפונדמנטליים – של הכלכלה ושל החברות – אינם תומכים בכך. וכאן אנו רואים שיפור, בייחוד בשני הנתונים שמאז ומתמיד נחשבו למכריעים במדיניות הפיסקלית והמוניטארית בברזיל: האבטלה והאינפלציה. שיעור האבטלה, שרק הלך ועלה משנת 2014, החל סוף סוף לרדת בשנה שחלפה. האינפלציה היא אינדיקטור חשוב במיוחד עבור ברזיל, שכן ההיפר-אינפלציה של שנות ה- 90 המוקדמות הותירה טראומה לאומית. שיעור האינפלציה נפל משיא האחרון של 11% לרמה של 2.7% כעת, שפל מאז 1999; הירידה הדראסטית אפשרה לבנק המרכזי לחתוך את שיעורי הריבית ל- 6.5%, הרמה הנמוכה ביותר מזה 20 שנה. כמובן שהדבר תומך בגידול באשראי לפרטים ולחברות ובכך מסייע לכלכלה להתרומם. אומנם הצריכה הפרטית עדיין חלשה בשל ירידה איטית בשיעורי האבטלה, אך במגזר החברות ההתאוששות נראית יותר מוחשית: היקפי המיזוגים והרכישות גדלים, הנפקות ציבוריות עלו לשיא של שבע שנים, והשקעות העסקים הגיעו בסוף 2017 (נתון אחרון) לשיא של ארבע שנים. הייצור התעשייתי גדל במהירות; כך לדוגמה, ענף ייצור הרכבים רשם צמיחה של 25% בשנה שחלפה.

העלייה הנוכחית במחירי הסחורות הגיעה בדיוק בזמן בכדי לסייע לכלכלת ברזיל, שצפויה לרשום השנה שיעור צמיחה של 2.3%, טוב יותר מהמיתון שחוותה לא מזמן, אך רחוק מאוד מהרמות של 6%-8% שרשמה בתקופת הראלי הקודם בסחורות. סחורות מהוות כמחצית מסך הייצוא של ברזיל – פרט לנפט, היא מייצאת גם עופרת ברזל, פולי סויה, תירס, קפה, קני סוכר ועוד. כלכלת ברזיל נמצאת בשלב מוקדם מאוד של החלק ההתרחבותי במחזור הכלכלי; אם טלטלה פוליטית חדשה או צניחה חדה במחירי הסחורות לא יפגעו בה, היא צפויה להמשיך ולהאיץ בטווח בינוני לפחות.

באשר לשוק המניות, המדד הברזילאי Bovespa, שגמגם לאורך שנים, בשנה שחלפה רשם אחת התוצאות הטובות ביותר בעולם, 24.6%; השנה נראה כי הראלי ממשיך והשמיים הם הגבול: המדד סגר את הרבעון הראשון בראש טבלת השווקים העיקריים עם 11.8% תשואה, אם כי באפריל הוא הניב 0.88% בלבד. הרווח למניה גדל בשנה שחלפה ב- 14.6%, הצפי לשנה הנוכחית הוא 15.1%. למרות העליות המתמשכות בשוק המניות הברזילאי, מכפיל הרווח העתידי של Bovespa עדיין אינו יקר מדי, 12.5, גם אם הוא גבוה במקצת מהממוצע של חמש שנים, 12.

מה שעלול לצנן את התלהבות המשקיעים כלפי שוק המניות הברזילאי זוהי אי-הודאות הפוליטית. באוקטובר 2018 צפויה ברזיל לקיים בחירות כלליות, בהן מישל טמר מנוע מלהשתתף. עד לא מזמן, הזכייה הייתה כמעט בידיו של הנשיא האהוד לשעבר לולה דה סילבה, אך הוא הורשה בשחיתות ונידון למאסר. כעת אין מוביל ברור מבין המועמדים. ללא מוביל ברור המשקיעים אינם יכולים להיות בטוחים שהנשיא הבא יהיה פרו-רפורמי וימשיך את התהליכים שהניע טמר. הבעיה היא גם שהמועמד שיזכה בנשיאות צריך בסיס תמיכה רחב ומנדט חזק בכדי ליישם רפורמות תקציביות להן זקוקה המדינה; אחת הרפורמות המרכזיות הינה בתחום הפנסיוני, אותה מישל טמר לא הצליח להעביר. כעת, תשלומי הפנסיות כבר מהוות כמחצית מהוצאות הממשלה והן הולכות וגדלות; הדבר מגדיל את הגירעון התקציבי (שעמד על 8% תמ"ג בסוף 2017) ועלול לגרום להורדת דירוגי החוב נמוכים יותר ממה שהיה יכול להיות בהתבסס על נתונים פונדמנטליים אחרים.

מה ישתנה בעידן של תשואות אג“ח ארה“ב ב- 3%?

תשואות האג"ח הממשלתיות של ארה"ב ל- 10 שנים נגעו בסוף אפריל ברמה של מעל 3% לראשונה מזה יותר מארבע שנים. זאת, על רקע האופטימיות לגבי הצמיחה הכלכלית, שממשיכה לעלות, והופעת סימנים לחזרתה של אינפלציה בריאה, דברים שעשויים לגרום לפדרל ריזרב להגביר את קצב העלאות הריבית השנה. כמו כן, העלייה בהנפקת אג"ח על ידי ממשלת ארה"ב, ועמה הגידול בחוב ובגירעון, היא גם אחת הגורמים לעליית התשואות; זאת במקביל להקטנת אחזקות האג"ח על ידי הפדרל ריזרב, הרוכש הגדול ביותר של הטרז'וריס. הפד צפוי להקטין את המאזן שלו בכ- 1 טריליון דולר בשנתיים הבאות.

אומנם 3% זאת עדיין תשואה נמוכה בסטנדרטים היסטוריים, אך לאחר כמעט עשור של סביבת ריביות נמוכות מאוד, זהו רף פסיכולוגי חשוב. משקיעים רבים רואים 3% כרמה בריאה במצב הנוכחי, ואינם צופים זליגה הרסנית לשווקים אחרים במידה והתשואות לא יזנקו מהר מדי וגבוה מדי. אך רבים אחרים רואים בעליית התשואות מעל 3% את האיתות לסוף שוק שורי בטרז'וריס (אם כי הביצועים של טרז'וריס בניכוי אינפלציה בשנים האחרונות אינם עונים להגדרה של שוק שורי).

לעלייה בתשואות האג"ח משמעות רבה, ולא רק בגלל גודלו של השוק (15 טריליון דולר) אלא כי הטרז'וריס מהוות אמת מידה עולמית עבור עלויות המימון של צרכנים, חברות, וממשלות מקומיות ומרכזיות בעולם. העלייה בתשואות עלולה לפגוע בחוב ממשלתי ותאגידי של השווקים המתפתחים אשר מונפק בדולרים, וכן במטבעות של אותם השווקים שעשויות להיחלש אל מול הדולר. החוב במטבע קשה של השווקים המתפתחים הגיע בסוף שנת 2017 לשיא של 8.3 טריליון דולר, כשחלק הארי של חוב זה נקוב בדולר.

המשקיעים במדינות המתפתחות מקדישים את תשומת ליבם לעלייה באג"ח ארה"ב. בשונה מהפעם האחרונה בה התשואות קפצו בתחילת השנה, כעת הם אינם מרגישים מוגנים על ידי הצמיחה הגלובלית המסונכרנת והיחלשות הדולר, וחוששים יותר מאירועים גאו-פוליטיים ומלחמת הסחר. אומנם העלייה במחירי הסחורות מטיבה עם חלק מהמדינות המתפתחות שהינן יצואניות חומרי הגלם, אך עלייה זו גוררת אחריה אינפלציה גבוהה יותר, שעשויה לאלץ את הבנקים המרכזיים להעלות את הריביות, ובכך לפגוע בצמיחה. רק בשבועיים האחרונים של אפריל משכו המשקיעים 5.6 מיליארד דולר מנכסי השווקים המתפתחים. אם כי מרבית המשקיעים עדיין אינם נבהלים, והערכתם החיובית של נכסי השווקים המתפתחים מסתמכת על הצמיחה הכלכלית הגבוהה במדינות הללו ורמות החוב הנמוכות יחסית; על פיהם, המדינות שעלולות להיפגע הן בעיקר אלו עם נתונים פונדמנטליים רעועים.

החברות האמריקאיות בדירוגים הנמוכים ביותר עלולות להיפגע מעליית תשואות, שכן אלו הן החברות עם רמת חוב גבוהה, והתשלומים על החוב הזה יעלו בהתאם, בעוד המימון יתייקר. בינתיים, הסיכון הזה אינו מורגש בשטח, שכן מרווחי התשואות של "אג"ח זבל" על הטרז'וריס נותרים ברמה הקרובה לשפל מאז המשבר הפיננסי. אם זה ישתנה, זה תלוי באורך ועוצמת העלייה של התשואות.

אם אכן הדולר ימשיך לנוע מעלה בעקבות הטרז'וריס, הדבר יכול לעצור את הראלי בסחורות, שמחירן נקובות בדולרים. אם זה יקרה, הדבר יכול להאט את קצב האינפלציה, דבר שמצדו עשוי להאט את עליית התשואות.

מבחינת המניות בארה"ב, התשואות העולות אינן בהכרח מאותתות סוף לעליות, עם כל הבהלה מהקפיצה הפתאומית. באופן היסטורי, המניות הראו ביצועים טובים גם בתקופות של עליית התשואות על אג"ח, כאשר אלו הובלו על ידי צמיחה חזקה, ולא רק העלייה בשיעורי האינפלציה (תקופות בהן הצמיחה הייתה חלשה והאינפלציה הייתה גבוהה, הניבו ביצועים גרועים הן באג"ח והן במניות). האנליסטים והאסטרטגים בוול סטריט אומנם מסכימים על כך שהתשואות הגבוהות עלולות לפגוע ברווחי החברות ולהפוך את המניות לאטרקטיביות פחות בהיבט של המרווח בין תשואת הרווח, אך קיימת מחלוקת לגבי הרמה שתיחשב לגבוהה; חלקם סבורים כי זה בכלל לא הרמה אלא קצב העלייה. על פי המחקר של טום לי מ- Fundstrat (לפני כן האסטרטג הראשי למניות ב- JPMorgan), החששות לגבי העלייה בתשואות מקדימות את זמנן, שכן התשואות ב- 3% אינן מהוות בעיה עבור המניות, בעוד ש- 4% כבר יכולות לפגוע באופן ממשי. אם כי, העלייה בתשואות האג"ח מקטינה את "הפרמיה" של המניות מעל האג"ח כבר בשלב הנוכחי: המרווח בין תשואת הרווח של 500 S&Pלתשואת הטרז'וריס ל- 10 שנים כבר הגיעה לשפל של שמונה שנים

סחורות:

הפעם – ראלי בר קיימא?

מלך האג"ח" הידוע ג'פרי גונדלך אמר בתחילת השנה כי רעיון ההשקעה הטוב ביותר לשנת 2018 הוא הסחורות. ארבעה חודשים לאחר מכן נראה, שכמו בהרבה דברים אחרים, גם כאן הוא צדק.

אחד ממדדי הסחורות המרכזיים, Reuters CRB Commodity index, הגיע בסוף אפריל לשיא של שלוש שנים (אם כי הוא עדיין נמצא יותר מ- 50% מתחת לרמתו ב- 2008). אומנם השיפור המתמשך בכלכלה הגלובלית מגדיל את הביקושים לסחורות, אך קיימים גם גורמים אחרים, נקודתיים או מתמשכים, שהשפעתם על מחירי הסחורות הינה משמעותית מאוד. כך, הזינוק האחרון במחירי הנפט, האלומיניום והניקל הינו תוצאה של חששות הנוגעים להיצע (בעקבות הסנקציות על רוסיה והמתקפה על סוריה), ולא של קפיצה פתאומית בביקושים.

היחלשות הדולר וחזרתה לחיים של האינפלציה תומכים במחירי הסחורות. גם העליות בתשואות על אג"ח ברחבי העולם, שעל פי הערכות מאותת על סופו של הראלי באג"ח, דוחפת את המשקיעים לכיוונים שונים, כולל הסחורות. עוד סיבה לראלי בסחורות יכולה להיות העובדה שהסחורות עברו תיקון עמוק בין השנים 2012-2016, ועל אף העליות האחרונות עדיין מתומחרים בחסר. לדוגמא, הנפט עדיין נמצא 56% מתחת לשיא כל הזמנים שנרשם ב- 2008; בעוד הזהב והנחושת נמצאים כ- 30% מתחת שיאם משנת 2011. עוד דבר שפועל לטובת הסחורות: במהלך הראלי שהחל בשנת 2009, גדל שווי שוקי המניות בעולם פי שלוש, מ- 27 טריליון ל- 81 טריליון; לדעתם של משקיעים רבים הפוטנציאל לעליות קטן בעקבות הראלי המאסיבי. כמובן שהשפעת הגורמים הללו עשויה להיות פחותה מכל שינוי בביקושים. בינתיים, למרות היחלשות מסוימת במדדים שונים, הצמיחה הכלכלית הגלובלית ממשיכה להיות חזקה – קרן המטבע הבינלאומית צופה שיעור צמיחה עולמי של 3.9% בשנת 2018, שיא של שבע שנים.

עם זאת, השאלה לגבי המשך איתנות הביקושים לסחורות נותרת פתוחה לאור חולשתה היחסית של הנחושת, אחת הסחורות התעשייתיות החשובות ביותר, שבדרך כלל מהווה מדד די טוב למצב הביקושים לסחורות במגזרי התעשייה, הבנייה, האלקטרוניקה ועוד. סיכון נוסף להמשך הראלי בסחורות הוא הידוק המתאם בין הסחורות למניות בשנה האחרונה; הדבר הופך את הסחורות לפגיעות יותר משינויים בתיאבון לסיכון של המשקיעים. כמו כן, הסחורות עלולות להיפגע כשהבנקים המרכזיים בעולם מצטרפים לפדרל ריזרב האמריקאי בריסון מוניטארי לאחר שנים רבות של נזילות מוגברת וריביות נמוכות מאוד. אך רבים מהמשקיעים אינם מתלבטים יותר בשאלה האם הראלי בסחורות הוא בר קיימא: במהלך הרבעון הראשון, עוד בטרם הקפיצה האחרונה במחירי הסחורות, זרמו לקרנות הסל וקרנות המדד על סחורות יותר מ- 11 מיליארד דולר.

בהמלצתו על סחורות מתחילת השנה, גונדלך טען כי היסטורית, הסחורות נוטות לעלות בשלבים הסופיים של חלק ההתרחבותי במחזור הכלכלי. באם זה נכון או לא, לאחר שנים של ביצועים חלשים מאוד, הסחורות מתאוששות.

 

 

.

הבהרה משפטית

טנדם קפיטל אסט מנג'מנט והחברות הבנות (להלן: "טנדם") הן חברות העוסקות בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, ובעלות זיקה לנכסים פיננסיים המנוהלים בידי החברות המפורטות באתר האינטרנט של החברה ומתעדכנות מעת לעת.

לטנדם או לעובדיה יתכנו החזקות בניירות הערך או בנכסים הפיננסיים המוזכרים במסמך זה והם עשויים לפעול בהם. מסמך זה נועד לצורך מסירת מידע בלבד, אין בו משום הבטחת תשואה כלשהי או מניעת רווח, ואין הוא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כמו כן, אין המידע מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך כהגדרתם בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 ורכישה כזו תבוצע אך ורק על בסיס תשקיף תקף.

אין להעתיק או לעשות שימוש בכל חלק ממסמך זה בכל צורה שהיא ללא אישור בכתב מראש מטנדם.