המשקיעים הזרים חוזרים להודו

השקעה של הודו בסך 33 מיליארד דולר באיזון נכסי הבנקים הממשלתיים, לצד שיפור הכלכלה, ובעקבות כך ברווחי החברות – צפויים למשוך בחזרה לתת־היבשת משקיעים מרחבי העולם ■ תהליכים אלה עשויים להאריך ולהעצים את הראלי בשוק המניות המקומי.

 14.11.17

מתחילת 2017 הניב המדד העיקרי של הודו, Sensex, תשואה של 24%, אך באוגוסט וספטמבר חלו בו ירידות על רקע המשיכות של המשקיעים הזרים והיחלשות המטבע. באוקטובר חזר המדד לעלות, והוא בדרכו לאחד הביצועים הטובים בשווקים המתפתחים העיקריים. בהתאם לעליות, עלה גם מכפיל הרווח של החברות ההודיות הכלולות במדד, וכיום הודו יקרה יחסית למדינות האחרות באסיה ויחסית לממוצע ההיסטורי. האם המכפילים הגבוהים מוצדקים מבחינת הסיכוי להמשך העליות החזקות בשוק המניות?

ב–2014 נבחר בהודו ראש ממשלה חדש, נרנדרה מודי. הוא זכה לפופולריות רבה, על רקע התקווה לשינוי והבטחותיו להיאבק בשחיתות, לגרום לתוספת משרות במשק ולסייע לעניים. כעת, שלוש שנים לאחר היבחרו, מודי עדיין פופולרי מאוד: הוא כריזמטי ונתפש כנקי משחיתות, מה שמבדיל אותו מחלק גדול מהמערכת הפוליטית בהודו, הנגועה בשערוריות חוזרות ונשנות. אך שיעורי התמיכה בממשלתו של מודי יורדים בשל האטה כלכלית, חוסר שיפור בשוק העבודה ורפורמות ענק שבוצעו באופן חפוז.

רפורמות אלה, שהחריפו את ההאטה בצמיחה בטווח הקצר, הן דה־מוניטיזציה, שיושמה בנובמבר 2016, ורפורמת מס מקיפה שיושמה ביולי האחרון. הדה־מוניטיזציה לוותה בצעדים שנועדו להפחית את השימוש במזומן באמצעות תשלומים דיגיטליים והוצאה מכלל שימוש של שטרות 500 ו–2,000 רופי והחלפתם בשטרות חדשים. המהלך נועד להפחית את זיוף הכספים, לגרום לאנשים להפקיד את כספם בבנקים, ובכך לגלות חלקים גדולים מהכלכלה האפורה ולהגביר תקבולים ממסים.

רפורמה מסוג זה היתה נחוצה בהודו, שבה היקף הכלכלה הבלתי־רשמית הוא 25%–50% מהתמ"ג, בעוד רק 2% מהאוכלוסייה שילמו מס הכנסה. הבעיה היא שהשטרות שהוחלפו היו 85% מסך הכסף המזומן במדינה, שבה 90% מהעסקות התבצעו במזומן, והדבר שיבש את החיים הכלכליים במשך חודשים.

הרפורמה השנייה שיישמה ממשלת מודי היתה נחוצה זמן רב: החלפתו של מבוך מערכות המיסוי הפדרליות והמדיניות במערכת מס אחידה לכל 29 המדינות של הודו, שתהפוך אותה למשק אחד באופן רשמי. המעבר צפוי להקטין משמעותית את נטל המיסוי הכפול או המשולש, את הביורוקרטיה ואת הפריצות לשחיתות ושוחד — ולהקל על עשיית עסקים ולהפחית את המחירים לצרכן.

שתי הרפורמות הן חיוניות לפורמליזציה של הכלכלה ולשיפור היצרנות וציות המס — כלומר, למעבר לכלכלה המודרנית. אך הרפורמה יושמה באופן לא מחושב מספיק, והובילה לבלבול עצום של עסקים קטנים בתקופה שבה הם כבר נאלצו להתמודדו עם ירידה במכירות בשל חולשת הביקוש (בשל הדה־מוניטיזציה).

ברפורמות כה גדולות, בעיות ושיבושים שחלים בטווח הקצר הם בלתי־נמנעים, שכן הכלכלה מתאימה את עצמה למשטר החדש, אך יישום מחושב והדרגתי יותר היה יכול להפחית את הפגיעה במשק. לפי הערכות, רוב ההשלכות של הדה־מוניטיזציה כבר "עוכלו" על ידי הכלכלה ההודית, וההשלכות של רפורמת המס עוד יורגשו במשך שלושה־ארבעה רבעונים.

הממשלה יוזמת השקעות בתשתיות

יחסית למרבית המדינות המתפתחות, נתוני העומק של הודו טובים: היא נהנית מיציבות פוליטית, מאינפלציה נמוכה, מיציבות מטבע, מגירעון נמוך בחשבון השוטף ומעתודות מט"ח גבוהות מאוד. כמו כן, הממשלה שומרת על זהירות פיסקלית, שמחזקת את מעמדה של הודו בשווקים בינלאומיים. ואולם כלכלת הודו נמצאת בהאטה. ברבעון הראשון של השנה הפיסקלית 2017–2018 (המתחילה ב–1 באפריל), צמחה כלכלת הודו ב–5.7% בחישוב שנתי, לעומת השיא של 9.2% ברבעון האחרון של 2016–2017.

הבנק המרכזי של הודו הוריד את תחזית הצמיחה בשנה הפיסקלית הנוכחית מ–7.3% ל–6.7%. ההאטה הכלכלית התחילה עוד לפני עלייתו מודי לשלטון, אך היא הוסוותה תקופה מסוימת באמצעות זרמי עתק של כסף שנהר מהמערב לכל השווקים המתפתחים והודות לירידה החדה במחירי הנפט. הודו מייבאת 80% מהנפט שהיא צורכת, כך שנפילת המחירים לפחות מ–50 דולר לחבית גרמה לצמצום הגירעון בחשבון השוטף, האטה את האינפלציה, סייעה בהקטנת הגירעון התקציבי והאיצה את הצמיחה.

אך הבעיות שגרמו להאטה חזרו לפני השטח. הגורמים העיקריים שמאטים את קטר הצמיחה בהודו זה כשש שנים הם הירידה בהשקעות וביצוא התעשייתי כשיעור מהכלכלה. היצוא נפגע מהתחזקות הרופי ב–2014–2017, ההשקעה ירדה בעיקר בשל ריביות ריאליות גבוהות מדי, וכן בשל הבעיות של מערכת הבנקאות, שמונעות מהודו להגדיל את האשראי.

מרבית הבנקים בהודו נמצאים בידי הממשלה. הם סובלים מחובות כבדים ומשיעורים גבוהים של חובות רעים. בסוף אוקטובר הודיעה הממשלה על תוכנית דו־שנתית בסך 33 מיליארד דולר להיוון מחדש של הבנקים הממשלתיים, כדי שהמערכת הפיננסית תחזור לתמוך בהשקעה הפרטית הדועכת. מרבית הכספים להיוון מחדש של הבנקים צפויים להגיע ממכירת אג"ח שיונפקו לשם כך, מה שימנע את הרחבתו של הגירעון בתקציב.

התוכנית הנוספת להאצת הצמיחה היא סלילת כבישים חדשים באורך של 84 אלף ק"מ בחמש השנים הבאות, בהשקעה של 108 מיליארד דולר. חלק מהתוכנית תמומן בהנפקת אג"ח ממשלתיות, והשאר בהשקעה פרטית שתוחזר מאגרות על הכבישים. ההשקעה בתשתיות בסדר גודל זה צפויה להוסיף מאות אלפי משרות. יוזמות אחרות של הממשלה, כמו דיור בר השגה ותוכניות מימון ליזמים קטנים, יסייעו גם הן בשיפור שוק העבודה.

להמשך קריאת הכתבה בדה מרקר- לחץ כאן

הכותבים הינם עובדים בבית ההשקעות טנדם קפיטל אסט מנג'מנט בע"מ (להלן: “החברה”) המצהירים כי האמור בכתבה משקפים נאמנה את דעתם האישית ומתייחסים לתקופת כתיבת הכתבה. ארז ברית הינו בעל רישיון מספר 3643 על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ”ה-1995. אין לראות בכתבה, בתוכנה משום שיווק/ייעוץ השקעות או תחליף לכזה. כתבה זו בוצעה בהסתמך על מידע פומבי גלוי לציבור ועשוי להתבסס על נתונים שפותחו על ידי אנליסטים עובדי החברה ומקורות אחרים הנחשבים מהימנים ומבלי להתחייב על ביצוע בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע בכתבה לבין התוצאות בפועל. המידע המוצג בכתבה, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני”ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בה, לכן אין לראות במידע האמור, כהמלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או הצעה או הזמנה לקבל הצעות או ייעוץ/שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע- לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. החברה ו/או נושאי המשרה שלה ו/או מנהליה ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה עשויים, בהתאם למגבלות הדין, לרכוש ו/או למכור ו/או להתעניין עבור עצמם בניירות ערך ו/או נכסים פיננסים הקשורים במישרין ו/או בעקיפין לחברה ו/או לניירות הערך ו/או לנכסים הנסקרים בכתבה, וכן עשויים לרכוש ו/או למכור ו/או לבצע עסקאות בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים עבור תיקי השקעות המנוהלים על ידי החברה, העוסקת בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות, ו/או בעבור ניהול השקעות של קרנות נאמנות אשר טנדם קפיטל אסט מנג'מנט בע"מ הינה מנהל ההשקעות חיצוני ומנהל הקרן אלומות ניהול קרנות נאמנות בע"מ. החברה אינה עוסקת בחיתום, הנפקת תעודות סל, או ניהול קופות גמל. החברה מחזיקה ו/או עשויה להחזיק ו/או למכור במסגרת פעילותה השוטפת, ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים של החברה הנסקרת, והיא עשויה לקיים קשרים עסקיים נרחבים ומגוונים עם החברה הנסקרת, למועד מסמך זה ו/או במועדים אחרים, הכל כמפורט לעיל ובין היתר משום כך ולאור האמור לעיל עשוי להיות לחברה ו/או למי מטעמה עניין אישי בנכסים ו/או בחברות ו/או בניירות הערך המוזכרים בכתבה. אין באמור להוות ייעוץ מס ו/או תחליף לייעוץ מס הניתנים כפוף להוראות כל דין והמתחשבים בנתונים ובצרכים הייחודיים של כל אדם.