שווקים מתפתחים: חובות גבוהים, מחסור בדולרים והזדמנויות של פעם בחיים

הקורונה פגעה קשה בשווקים המתפתחים והוביל לבריחת הון של מעל 100 מיליארד דולר מהם. גם היחס בין החוב לתמ"ג במדינות אלו צמח והשווקים המתפתחים נסחרים בהנחה של 40%. איך ניתן לנצל את ההזדמנויות?

השווקים המתפתחים נפגעו יותר מאשר השווקים המפותחים מהמשבר הבריאותי והכלכלי שהובא על העולם על ידי מגפת הקורונה. לרוב המדינות המתפתחות אין מערכות בריאות מפותחות מספיק בכדי להתמודד עם המגפה, וחסר להן עומק הכיס הנחוץ לסיוע פיסקלי משמעותי. מרחב פעולתם של הבנקים המרכזיים במדינות אלו מוגבל בשל היחלשות המטבעות, דבר שאופייני לתקופות משבר. אמנם המטבעות של השווקים המתפתחים החזירו חלק מההפסדים שרשמו מתחילת השנה, אך רבים מהם עדיין נמצאים ברמה נמוכה בהרבה מזו של תחילת ינואר. הבנקים המרכזיים נאלצים להרחיב את המדיניות המוניטרית בשל המשבר הכלכלי, אך "הבזוקה" של הדפסת הכסף ורכישת אג"ח ממשלתי שמורה למדינות המערב, שאינן מסתכנות באיבוד אמון המשקיעים במטבע.

אחד מגורמי הפגיעה העיקריים של משברים בשווקים המתעוררים הוא משיכות כספי ההשקעות על ידי המשקיעים הגלובליים. מ־20 בינואר ועד סוף אפריל, נמשכו מעל 100 מיליארד דולר נטו ממניות ואג"ח של המדינות המתפתחות, בריחת ההון הגדולה בהיסטוריה. המשיכות הללו התווספו למכות נוספות שספגו השווקים המתפתחים: הירידה במחירי הסחורות ובסחר הגלובלי, קריסת ענפי התיירות והפסקת העברות מעובדים במערב, שצפויה לשלול מהם עוד כ־100 מיליארד דולר השנה. במאי החלה התאוששות הדרגתית בזרמים של כספי המשקיעים אל נכסי השווקים המתעוררים, אך למרות הסנטימנט החיובי בשווקים הפיננסיים, התנועות מחוץ לסין נותרו חלשות. בכל אופן, זרמי הון לנכסי השווקים המתעוררים צפויים להמשיך ולהתאושש, אלא אם יהיה גל שני של המגפה, ההתאוששות הכלכלית תהיה חלשה מהצפוי, או שהמתחים בין ארה"ב לסין יהרסו את מצב רוחם של המשקיעים.

אחד הנתונים החשובים עבור המדינות המתפתחות הוא שיעור החוב לתמ"ג, ובפרט החוב במטבע זר. החוב במט"ח של השווקים המתפתחים מסתכם במעל 8.4 טריליון דולר, או 30% מהתמ"ג. בחלק מהמדינות הבעייתיות נעוצה בחוב ממשלתי במט"ח גבוה, באחרות – בחוב תאגידי דולרי. גודלו של חוב זה מאיים בפרט על המדינות בהן המטבעות המקומיים נחלשו בשיעורים גדולים: החובות של החברות הטורקיות, לדוגמה, מהוות כעת נטל גדול יותר, לאחר נפילת הלירה ביותר מ־12% מתחילת השנה. גודל החוב אינו הבעיה היחידה שעלולה לפגוע בסנטימנט המשקיעים כלפי המדינה ולהבריח כסף מנכסיה: לדוגמה, ברזיל, שסבלה מגירעונות גבוהים וצמיחה חלשה, הוסיפה חטא על פשע עם חוסר הוודאות הפוליטית, וכתוצאה מכך והפגיעת הקורונה במדינה "זכתה" במקום הראשון בהיקף נפילת המטבע המקומי, הריאל, מתחילת השנה, מעל 20%.

המדינות המתפתחות שונות זו מזו במספר רב של גורמים, והשוני משפיע מאוד על יכולתן לצלוח את המשבר. למשל, מדינות מזרח אסיה צפויות לאבד השנה כ־2% מהתוצר, בעוד שבאמריקה הלטינית התחזית היא לנפילה של בין 7% ל־10%. ברגעים של פאניקה או אופוריה בשווקים המשקיעים פועלים על פי סנטימנט טהור, אך מחוץ לתקופות הללו, הנתונים הפונדמנטליים הם אלה שיקבעו את כיווני ההשקעות.

מניות זולות, הנחות גדולות

עם כל הבעיות והתנודתיות הגבוהה, הצפויה להימשך בעתיד הקרוב, השווקים המתפתחים יכולים להוות נתיב השקעה אטרקטיבי עבור משקיע אמיץ ובעל אורך נשימה, בייחוד לאור הפרשי המחירים הגדולים בינם לבין נכסי המדינות המפותחות. מכפיל הרווח העתידי של השווקים המתפתחים עומד כעת על 13.6 לעומת 19.5 בשווקים המתועשים, כפי שמיוצגים על ידי המדד MSCI World, ו־21.4 במדד S&P 500.

בנוסף, מכפיל שילר, המודד את מחירי המניות אל מול ממוצע רווחים של עשר שנים, עומד על 14 בשווקים המתפתחים, לעומת 28.4 בארה"ב. סטטיסטית, למכפיל שילר מתאם גבוה עם תשואות המניות בעשר השנים הבאות, כך שהנחה כה גבוהה בה נסחרים השווקים המתפתחים, מאותת על תשואות נאות בעתיד.

יש לומר כי השיטה שעבדה טוב יחסית עד כה – החשיפה דרך קרנות הסל העוקבות אחר המדד הכללי MSCI EM, אינה מומלצת בעת זו. האחזקה הגדולה ביותר, מעל 40%, הינה מניות סיניות, אך המדד מכיל גם אחזקות במספר מדינות שהשקעה בהן פחות מומלצת כעת, כמו ברזיל והודו, ועוד מספר מדינות (בשיעורים קטנים) שנמצאות במשבר או על הסף, כמו דרום אפריקה וטורקיה.

כמובן שגם במדינות הללו ישנן חברות מעולות: אפילו בארגנטינה יש את "אמזון הלטינית", MercadoLibre, שזינקה ב־66% מתחילת השנה. אך מציאת היהלומים הללו דורשת עבודת מחקר קפדנית וידע נרחב לגבי שווקי היעד. השקעה במניות בודדות בשווקים מתפתחים אינה מתאימה לכולם. לאחרים, עדיף לבחור מדינות שהם מאמינים בעתידן, ואת כלי ההשקעה המתאים. לדוגמה, קרן הסל על החברות הגדולות בסין, iShares China Large Cap, מכה את קרן הסל הכללית של שווקים מתעוררים, iShares MSCI EM, ב־ 3.5% מתחילת השנה; גם התעודה על קוריאה הדרומית, iShares MSCI South Korea, מכה את התעודה הכללית בשיעור דומה. תעודת סל על המדינות המתפתחות באסיה בלבד ‑ iShares MSCI Emerging Markets Asia, הכתה את תעודת הסל הכללית על שווקים המתפתחים ב־3% מתחילת השנה.

כלכליסט 18.06.2020    

ארז ברית – מייסד ומנכ״ל ויוליה ויימן – אנליסטית בכירה לשווקים גלובליים בבית ההשקעות טנדם קפיטל. אין לראות בכתבה המלצה ו/או חוות דעת בקשר לרכישה ו/או מכירה ו/או שיווק של ניירות ערך מכל מין וסוג שהוא, ו/או ביצוע פעולות השקעה אחרות והם אינם מהווים תחליף לייעוץ השקעות ע"י מי שמורשה לעסוק בכך, בהתחשב בנתונים ובצרכים הספציפיים של כל אדם. מובהר כי ייתכן ולטנדם קפיטל קיים עניין אישי בנושא ו/או מחזיקים ני"ע המוזכרים בכתבה. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.

הכלכלה לאחר תום משבר הקורונה: ההזדמנויות טמונות בהרגלים החדשים

לאחר שמשבר הקורונה יחלוף, הכלכלה תשתנה. כדאי להשקיע בתחומים שצפויים לצמוח בעקבות שינויי הדפוסים וההרגלים, כמו קניות אונליין, רובוטיקה, למידה ועבודה מרחוק ופתרונות תקשורת מבוססי ענן

בעיצומה של מגפה גלובלית, כאשר הצעדים לבלימת התפשטותה גוררים עוצר כלכלי כמעט מוחלט, קשה לראות מעבר לטווח הקצר, שבו הכלכלות ישקעו במיתון, החובות יגדלו, פשיטות הרגל יזנקו והאבטלה תרקיע לשמים. למרות זאת, במוקדם או במאוחר, המשבר יחלוף — וכדאי לנסות ולחזות כיצד תיראה הכלכלה ביום שאחרי. כל זעזוע כלכלי מותיר מורשת, וכמוהו, גם נגיף הקורונה ישאיר חותם על התנהגות בני האדם. בתוך שבועות ספורים תושבי חלק ניכר ממדינות העולם התרגלו למושג "ריחוק חברתי", על כל המשתמע ממנו, ביטלו נסיעות, בילויים ומפגשים חברתיים, הצטיידו במצרכים חיוניים והחלו לעבוד מהבית. הרגלים שנרכשים מתוך רגש עמוק, כמו אהבה או פחד, הם הקשים ביותר לשינוי. לכן, יש להניח כי השרידים של הרגלי משבר הקורונה יישארו עמנו שנים רבות.

בנוסף, מגפת הקורונה והסגר העולמי שבא בעקבותיה מאלצים את החברות היצרניות לחשוב מחדש על טיבן ועמידותן של שרשראות הערך הגלובליות. חולשות הגלובליזציה נחשפו כבר במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. המשבר החדש הופך את קו המחשבה הזה לברור יותר.

עוצמת הגמישות, בלי הרבה תחרות

כיום צרכנים ויצרנים רבים מתגעגעים לתקופה שלפני הגלובליזציה. הדבר אינו אומר שלאחר הקורונה כל מדינה תייצר את כל המוצרים שהיא צורכת בכוחות עצמה, אך סביר להניח כי המדינות יעודדו ייצור מקומי של מזון, תרופות ומכשור רפואי וביטחוני ככל הנראה, מי שירוויח מהשינוי יהיו חברות ההייטק והביוטכנולוגיה, אך לא רק: אולי נראה גם התפתחות של התעשייה המקומית, יצירת מקומות עבודה ונתיבי השקעה חדשים.

תקופות מיתון עמוק מביאות עמן הרס כלכלי רב, אך לעתים גם מסייעות להתאוששות, בכך שהן "מנקות את האורוות" הכלכליות. חברות ששרדו רק בזכות אשראי זול, חברות ממונפות יתר על המידה, או עם מודל עסקי כושל — מפנות את מקומן ואת נתח השוק לישויות מסחריות בעלות גמישות עסקית ופיננסית.

החברות שישרדו יהיו חזקות יותר, על רקע תחרות פחותה ויכולת להסתגל לשינויים. זה יאפשר להן לנצל הזדמנויות שיעלו בעקבות השינויים בדפוסי העבודה, הצריכה והאינטראקציה הבין־אישית. בנוסף, הריביות האפסיות שבאות בעקבות המשבר הכלכלי, מתורגמות למימון זול מאוד — לחברות איכותיות וחזקות ממילא — ומגדילות את הסיכויים לזינוק במיזוגים ורכישות. מנגד, יש סיכוי שהטראומה מהמשבר תגרום לסקטור העסקי סלידה מסוימת מסיכון. אם זה יקרה, נראה גם פחות מינוף וגם עלייה איטית יותר ברווחי החברות.

החברות המסחריות יצטרכו להתרגל גם לשינויים בדפוסי הצריכה. הקורונה היוותה זרז למעבר לאונליין שופינג, שכבר לא ייעלם. באותה העת, נראה שהמשבר הכלכלי הקשה ימחק את הצריכה הבלתי מרוסנת.

עידן הטכנולוגיה מגיע לעבודה וללימודים

משבר הקורונה הביא לכך שמגמות העבודה מרחוק והלימודים המקוונים כובשות את העולם. בתעשיות מוטות כוח עבודה, תואץ המגמה של המעבר לפסי ייצור רובוטיים, מה שיצמצם את מקומות העבודה הלא מיומנים, אך ייטיב עם האיכות, הפריון והרווחים.

בגלקסיית הצווארון הלבן, חברות מאפשרות זה תקופה עבודה מרחוק לחלק מהמועסקים. היום אנו עדים להסתגלות לאופן עבודה זה בכלל מגזרי המשק, כולל השמרניים שבהם. ברגע שתיבנה מדיניות יעילה של עבודה מהבית, ההרגל הזה צפוי להישאר איתנו, גם אם לא באופן מלא כמו היום. אתחול מחדש למושגי העבודה השונים ייטיב עם המעסיקים, עם העובדים, עם איכות הסביבה וכד'. ייתכן שהרבה מאוד עצמאים וחברות קטנות יגלו שהם כלל לא זקוקים למשרד פיזי.

השינוי ייכנס לתחומים נוספים, כגון רפואה מרחוק, לימודים מרחוק, פגישות עסקים, ייעוץ מקוון על ידי מומחים בתחומים שונים, ועוד. לאחר שמגפת הקורונה תחלוף, אנשים ישאלו "האם יש סיבה מספיק טובה לא לעשות זאת במקוון?".

משקיעים המעוניינים בחשיפה למרוויחים העתידיים מהשינויים בעולם, יכולים לעשות זאת דרך מניות ספציפיות, או קרנות נאמנות/קרנות סל, המשקיעות בפלח שוק או נישה מסוימים. ברשימת המניות הספציפיות אי אפשר שלא להזכיר את הקניון הווירטואלי הגדול בעולם, אמזון, שמתחילת השנה עלתה ב־33.6% לעומת ירידה של 7.3% של מדד 500 S&P. עוד יותר בולטת ספקית התוכנה והאפליקציה לוועידות ופגישות מקוונות, זום, שמנייתה זינקה מתחילת השנה ב־153.2% לעומת עלייה מזערית של 4.8% במדד נאסד"ק. המתחרה החלקית של זום היא RingCentral, המציעה פתרונות תקשורת מבוססות ענן, שמתחילת השנה הניבה תשואה של 57.8%.

חשיפה לשם העתיד

עם זאת, המניות שעלו בניגוד לכיוון השוק הפכו ליקרות יותר; ייתכן שעדיף להסתכל על אלה שירדו ויש בסיס להנחה כי יעלו לאחר המשבר. כך, אין ספק כי אחד המצרכים המבוקשים ביותר בעולם שלאחר הקורונה, יהיה מוליכים למחצה, המשמשים לייצור צ'יפים וטרנזיסטורים, שבלעדיהם אי אפשר לייצר שום מכשיר אלקטרוני, כולל טלפונים ומחשבים. לדוגמה, קרנות הסל (ETF) על חברות המוליכים למחצה VanEck Vectors Semiconductor (‑0.2%) ו־iShares Semiconductor (‑0.04%).

כמו כן, כדאי לשים לב לחברות שיקדמו מכשירים רפואיים מתקדמים, ביוטכנולוגיה, או רובוטיקה רפואית. קרנות הסל iShares US Medical Devices (‑0.4% מתחילת השנה), iShares Nasdaq Biotechnology (10.5%) ו־ROBO Global Healthcare Technology & Innovation (‑1.6%) יכולות להפוך להשקעה כדאית.

המניות וקרנות הסל הללו עלולות להמשיך בתנודתיות עזה בתקופה הקרובה, יחד עם כלל השווקים, אך משקיע המאמין בעתיד טוב וטכנולוגי יותר, ישקול להשקיע בהן לטווח ארוך.

השורה התחתונה

הכלכלה העולמית ביום שאחרי הקורונה תיראה אחרת וכדאי לחפש חברות ותחומים שעומדים לצאת מחוזקים.

כלכליסט 21.05.2020    

 

ארז ברית – מייסד ומנכ״ל ויוליה ויימן – אנליסטית בכירה לשווקים גלובליים בבית ההשקעות טנדם קפיטל. אין לראות בכתבה המלצה ו/או חוות דעת בקשר לרכישה ו/או מכירה ו/או שיווק של ניירות ערך מכל מין וסוג שהוא, ו/או ביצוע פעולות השקעה אחרות והם אינם מהווים תחליף לייעוץ השקעות ע"י מי שמורשה לעסוק בכך, בהתחשב בנתונים ובצרכים הספציפיים של כל אדם. מובהר כי ייתכן ולטנדם קפיטל קיים עניין אישי בנושא ו/או מחזיקים ני"ע המוזכרים בכתבה. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.