ההוצאה על סייבר בין 2017 ל־2021 צפויה להגיע לטריליון דולר, וגם המשקיעים רוצים ליהנות מכך. מי שמעוניין בחשיפה לחברות המפתחות אבטחת רשת לתעשיית הרכב, יוכל לעשות זאת כיום רק על ידי השקעה בחברות שרכשו או השקיעו בסטארט־אפ בתחום.
14.3.18
עשרות מיליוני מכוניות המחוברות לאינטרנט כבר נמצאות בכבישים, ומאות מיליונים בדרכן אליהם. החיבור הזה הופך את הנסיעה לבטוחה ויעילה יותר. בעתיד, כשכלי הרכב יהיו מחוברים גם בינם לבין עצמם, יהיה קל עוד יותר להימנע מסכנות ולפתור בעיות מיידית. אבל מה נעשה אם האקרים יפרצו למערכות של הרכב וישתלטו עליו, או ישתלו וירוסים העלולים לסכן חיים? החששות האלה אינם תיאורטיים. אך יש גם פתרונות המגנים מפני מתקפות סייבר על כלי הרכב.
לפני כשנה וחצי הודיעו האקרים המאתרים פרצות ומתריעים בפניהן, כי הצליחו לחדור מרחוק למערכות הניהול של טסלה ולהתערב בבקרת הבטיחות של הרכב. בטסלה תיקנו את הפריצה מיידית עם עדכון תוכנה דרך האינטרנט, אך המקרה הוסיף למודעות הגוברת לנושא הסייבר בכלי רכב. המקרה של טסלה אינו היחיד: ב־2017 הצליחו האקרים לאתר, לפתוח ולהניע רכב של יונדאי בארה"ב דרך אפליקציה; ב־2016 בבריטניה פרצו האקרים למערכות של מכונית חשמלית של ניסאן; ועוד.
מייסד טסלה אלון מאסק אומר שאחד החששות הגדולים שלו הוא מפני מתקפת סייבר על כלל צי הרכב של החברה. מצד אחד, טסלה בסיכון גדול יותר ממרבית כלי הרכב בשל היותה מחשב נייד על גלגלים, אך גם כלי רכב אחרים נהפכים במהירות למערכות מחוברות. האתגרים יגדלו וילכו עם התפשטות המכוניות האוטונומיות, שבהן אפשרויות ההשתלטות החיצונית והסיכונים הכרוכים בכך, מוחשיים וגדולים עוד יותר.
אפס סובלנות לכשלים טכנולוגיים ברכב
הצורך לספק ביטחון לכלי רכב הוא אפוא מכריע, מכיוון שהוא טומן בחובו שמירה על חיי אדם. יתרה מכך, מבחינה אתית בני אדם יכולים לסבול עד רמה מסוימת פגיעה בגוף כתוצאה מטעות אנוש, אך תהיה אפס סבלנות, במיוחד מצד הרגולציה, אם הפגיעה בגוף תיווצר מכשל טכנולוגי או השבתת מערכות טכנולוגיות, גם אם הן קורות בשל פשעי סייבר. כדי להמחיש עד כמה נושא הסייבר מרכזי ונמצא על סדר היום של כל ארגון מצליח, מספיק להתבונן בתוצאות סקר שנערך בפורום הכלכלי העולמי האחרון בדאבוס, שבו נשאלו מנכ"לים של חברות גדולות ומוכרות מה הנושא הכי מרכזי עבורם ל־2018. הרוב המוחלט טענו שזה נושא הסייבר.
ההתמודדות עם אתגרי אבטחת כלי הרכב נחלקת לשלושה רבדים: הראשון הוא אבטחה מקסימלית כבר בשלב העיצוב, כולל בידוד חלקים לצורך מניעת ההדבקה במקרה של פריצה, וכן הצפנת המערכות והטמעת אלגוריתמים היודעים לחזות הסתברות לפריצה כתוצאה מזרימת מידע וקישוריות בין כלל כלי הרכב. הרובד השני מתייחס לשלב הפיתוח, שבו הן החומרה והן התוכנה עוברות בקרת איכות מקיפה. הרובד השלישי הוא נושא התחזוקה, שכולל עדכוני מערכות אבטחה מפני איומי סייבר עתידיים, מהסיבה שאיומי ההווה אינם בני־תוקף בעתיד, וכך גם מנגנוני האבטחה. לכן חברות הרכב חייבות לבצע עדכוני מערכות.
ישראל לא יכולה להתגאות בהצלחה רבה בתחום ייצור כלי רכב, אך בתחומי הביטחון והאבטחה בכלל והסייבר בפרט, היא מעצמה אמיתית. כמו שצ'ק פוינט בזמנו המציאה את אבטחת המידע באינטרנט, כך מובילאיי המציאה מאוחר יותר מערכת להימנעות מהתנגשות. 15% מההשקעה העולמית בתחום הסייבר מנותבים כיום לישראל.
כך לדוגמה, ארגוס הישראלית נחשבת למובילה עולמית בתחום, ובאחרונה היא נרכשה על ידי ענקית הצמיגים והאלקטרוניקה הגרמנית קונטיננטל. היכולות היוצאות מן הכלל של מפתחים ומהנדסים בישראל מוכרות לכל הקשורים לסייבר. עוד ב־2010 פתחה GM מרכז פיתוח בישראל כדי לנצל את היכולות המקומיות. גם סמסונג פתחה כאן מרכז סייבר לכלי רכב, בשיתוף עם אוניברסיטת בן־גוריון, דויטשה טלקום ואחרים.
בחמש השנים הבאות יצטרפו יותר מ־250 מיליון מכוניות מחוברות לכ־112 מיליון שכבר נוסעות בכבישי כדור הארץ. לפי הערכה, כ־75% מהמכוניות יהיו מחוברות ב־2020. כיום רכיבים אלקטרוניים מהווים כ־50% מסך עלות הייצור של הרכב. המערכות רק ייהפכו למורכבות יותר, מה שידרוש פתרונות בטיחות משוכללים ויצירתיים יותר. לכן ברור שהשוק העולמי של אבטחת הסייבר לכלי הרכב יגדל באופן אקספוננציאלי.
להמשך קריאת הכתבה המקורית בכלכליסט- לחץ כאן!
הכותבים הינם עובדים בבית ההשקעות טנדם קפיטל אסט מנג'מנט בע"מ (להלן: “החברה”) המצהירים כי האמור בכתבה משקפים נאמנה את דעתם האישית ומתייחסים לתקופת כתיבת הכתבה. יוליה ויימן ודן שמילוביץ משמשים אנליסטים בחברת טנדם קפיטל אסט מנג'מנט בע"מ. אין לראות בכתבה, בתוכנה משום שיווק/ייעוץ השקעות או תחליף לכזה. כתבה זו בוצעה בהסתמך על מידע פומבי גלוי לציבור ועשוי להתבסס על נתונים שפותחו על ידי אנליסטים עובדי החברה ומקורות אחרים הנחשבים מהימנים ומבלי להתחייב על ביצוע בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע בכתבה לבין התוצאות בפועל. המידע המוצג בכתבה, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני”ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בה, לכן אין לראות במידע האמור, כהמלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או הצעה או הזמנה לקבל הצעות או ייעוץ/שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע- לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. החברה ו/או נושאי המשרה שלה ו/או מנהליה ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה עשויים, בהתאם למגבלות הדין, לרכוש ו/או למכור ו/או להתעניין עבור עצמם בניירות ערך ו/או נכסים פיננסים הקשורים במישרין ו/או בעקיפין לחברה ו/או לניירות הערך ו/או לנכסים הנסקרים בכתבה, וכן עשויים לרכוש ו/או למכור ו/או לבצע עסקאות בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים עבור תיקי השקעות המנוהלים על ידי החברה, העוסקת בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות, ו/או בעבור ניהול השקעות של קרנות נאמנות אשר טנדם קפיטל אסט מנג'מנט בע"מ הינה מנהל ההשקעות חיצוני ומנהל הקרן אלומות ניהול קרנות נאמנות בע"מ. החברה אינה עוסקת בחיתום, הנפקת תעודות סל, או ניהול קופות גמל. החברה מחזיקה ו/או עשויה להחזיק ו/או למכור במסגרת פעילותה השוטפת, ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים של החברה הנסקרת, והיא עשויה לקיים קשרים עסקיים נרחבים ומגוונים עם החברה הנסקרת, למועד מסמך זה ו/או במועדים אחרים, הכל כמפורט לעיל ובין היתר משום כך ולאור האמור לעיל עשוי להיות לחברה ו/או למי מטעמה עניין אישי בנכסים ו/או בחברות ו/או בניירות הערך המוזכרים בכתבה. אין באמור להוות ייעוץ מס ו/או תחליף לייעוץ מס הניתנים כפוף להוראות כל דין והמתחשבים בנתונים ובצרכים הייחודיים של כל אדם.