הכוח שמאחורי מכונית של טסלה והאייפון

25.4.18

מה משותף בין המכונית של טסלה לבין האייפון? שניהם, כמו רבים אחרים, נושאים בתוכם סוללת ליתיום-יון, שאותה אי-אפשר לייצר ללא שתי מתכות קריטיות: ליתיום וקובלט.

עולם על סוללות

רוב יצרניות הרכב הגדולות מתחייבות לבנות מיליוני כלי רכב חשמליים; הממשלות בעולם מנסות לעודד מעבר לכלי הרכב הפחות מזהמים, באם מדובר בכלי רכב פרטיים או תחבורה ציבורית. כל זה קורה לצד הגידול האקספוננציאלי בשימוש הגלובלי בסמארטפונים, טאבלטים ומחשבים ניידים, כאשר כולם משתמשים באותו הסוג של סוללת – ליתיום-יון. כתוצאה, הביקושים לסוללות ולחומרים הדרושים לייצורן, עולה במהירות רבה. החומרים העיקריים עליהם מבוססות הסוללות בטלפונים סלולריים, מחשבים ניידים ומכוניות חשמליות (כמו גם במוצרי אלקטרוניקה אחרים, באופנים חשמליות, ברחפנים וכלי טיס, בכלים חשמליים, בציוד רפואי, ועוד) הם ליתיום וקובלט.

על פי התחזית של בלומברג, בתוך שבע שנים כמחצית מכל האוטובוסים בעולם (כ- 1.2 מיליון) יהיו חשמליים, כלומר, מספר האוטובוסים החשמליים ישלש את עצמו ממה שהוא היום. הצפי הוא כי כמחצית מכלל הרכבים בעולם בשנת 2040 יהיו חשמליים. יתכן וההערכה זו שמרנית מדי, אם לוקחים בחשבון את השינויים הרגולטוריים והצרכניים ששוק הרכבים עובר כעת. הרשויות בסין, השוק הצרכני הגדול ביותר שקונה שליש מכלל המכוניות בעולם, הודיעו כי הן מתכננות לוח זמנים למעבר כללי למכוניות חשמליות. מדינות אירופה כגון אנגליה וצרפת הודיעו רשמית על איסור מוחלט על מכירת רכבים המונעים על ידי דיזל ודלק החל משנת 2040.

בטווח רחוק יותר, אנו בדרך לעולם נקי מדלקים מזהמים שמונע על ידי סוללות. בתור נקודה למחשבה, המחקר של UBS קובע כי מעבר מוחלט למכוניות חשמליות יגרום לזינוק חד בביקוש לסוללות ליתיום-יון ולחומרים הדרושים לייצורן: כך, הביקוש לליתיום יקפוץ בכ- 3,000% ולקובלט – בכ- 2,000% (והחישוב אינו לוקח בחשבון את העלייה הטבעית בצריכה של מכשירי אלקטרוניקה אחרים). אם בקרוב לא יימצא תחליף זול, בטוח ויעיל לסוללת ליתיום-יון, אזי יש להניח כי חומרי הגלם הקריטיים עבורן נמצאים בשלבים המוקדמים של מחזור הצמיחה שיימשך אל תוך העשור הבא לפחות.

ליתיום: מוצק קל וקשה להשגה

ליתיום, המתכת הקלה ביותר והאלמנט המוצק הקל ביותר ביקום, הוא יסוד נדיר יחסית על כדור הארץ: אומנם הוא נמצא בסלעים רבים, אך תמיד בריכוזים נמוכים מאוד. קיים מספר גדול יחסית של מרבצי ליתיום בעולם, אך רק למעטים מהם ערך מסחרי ממשי או פוטנציאלי בשל העובדה שרובם קטנים או לא עשירים בליתיום במידה הדרושה בכדי לפתחם. העתודות הגדולות ביותר של ליתיום נמצאות בצ'ילה, סין, ארגנטינה, אוסטרליה וקנדה; קיימות גם עתודות בפורטוגל, ברזיל ארה"ב וזימבבואה. היצרניות הגדולות ביותר בעולם כיום הן אוסטרליה עם 40% מהייצור העולמי, צ'ילה עם 33% וארגנטינה עם 16%.

על פי הראשות הגיאולוגית של ארה"ב, העתודות הגלובליות הידועות של ליתיום עומדות על כ- 16 מיליון טון. ייצור הסוללות מהווה כיום כ- 40% מסך השוק של ליתיום, ושאר השימושים מתפרשים על תחומים רבים, כגון תעשיית החשמל והאלקטרוניקה, מטלורגיה, אופטיקה, טיהור אוויר, כימיה פולימרית, רקטות, נשק גרעיני, ותרופות. הקונצנזוס מדבר על כך שעד שנת 2025 שוק הליתיום יגדל פי ארבעה, והסוללות יהוו 60% עד 70% מהביקוש למתכת. הביקוש הגלובלי לליתיום צפוי לגדול במעל 40% עד שנת 2020.

מרבית העלייה בביקושים לליתיום נובעת מזינוק בייצור המכוניות ההיברידיות והחשמליות: הרי שעבור יצורה של סוללת טלפון נייד דרושים כ- 3 גרם של ליתיום בלבד, בעוד שסוללת המכונית ההיברידית דורשת 1.5 קילוגרם ליתיום, וזו של המכונית החשמלית – כמעט 20 ק"ג ליתיום; מכונית של טסלה נוסעת על סוללה שייצורה צורך כ- 45 קילוגרם של ליתיום.

קובלט: המתכת של גובלינים

קובלט, המתכת היקרה ביותר מבין מרכיביה של סוללת ליתיום-יון, נמצא בקרום כדור הארץ רק בצורה משולבת כימית, למעט פיקדונות קטנים הנמצאים בסגסוגות של ברזל מטאורי טבעי. פיגמנטים כחולים מבוססי-קובלט (כחול קובלט) שימשו מאז ימי קדם עבור תכשיטים וצבעים, וכן להקניית גוון כחול ייחודי לזכוכית. השם "קובלט" נובע מהמילה "גובלין" בגרמנית העתיקה, השדון שחיי מתחת לאדמה.

על פי הראשות הגיאולוגית של ארה"ב, העתודות הגלובליות הידועות של קובלט מוערכות על כ- 7 מיליון טון. יותר ממחצית הייצור העולמי של קובלט מנותבים לייצור הסוללות (בעוד שנתיים השיעור הזה צפוי לעבור את 60%); קובלט מהווה כ- 40% מעלותה של כל סוללת ליתיום-יון. החצי הנותר משמש את התעשייה והצבא במגוון תחומים המסתמכים על קובלט באופן בלעדי.

המחקר של בלומברג צופה כי עד שנת 2030 יגדלו הביקושים הגלובליים לקובלט פי 47 ממה שהם היום. במבט לעתיד קרוב יותר, כבר בשנתיים הקרובות, הביקוש הגלובלי לקובלט מצד יצרניות הסוללות צפוי להכפיל את עצמו, לאחר שעלה פי חמישה בחמש השנים האחרונות. מרבית העלייה בביקושים נובעת מצד יצרניות הרכבים החשמליים, וברור למה: בעוד סוללת הטלפון הנייד כוללת 5-10 גרם של קובלט, סוללת רכב יכולה לכלול עד 15 קילוגרם של המתכת.

מונופולים, חשש ממחסור וחוסר יציבות

למרות הביקוש העולה בהתמדה, מניות רבות הקשורות בליתיום רשמו ירידות לאחרונה בעקבות עסקאות הרחבת הייצור שצפויות עם הזמן לפתור את מגבלות ההיצע. כך, חברה צ'ילאנית Sociedad Química y Minera (אחת היצרניות העיקריות בעולם של ליתיום) וחברה אמריקאית Albemarle חתמו הסכמים עם ממשלת צ'ילה שמאפשרים להן להגדיל באופן משמעותי את הייצור. הצפי הוא כי שתי החברות יוסיפו לשוק כ- 200 אלף טון ליתיום עד שנת 2025. עם זאת, האופטימיות כי ההיצע של ליתיום תענה על הביקושים באופן מיידי היא קצת מוגזמת. על פי הערכות, בשנים 2018-2019 צפוי ההיצע של ליתיום לגדול ב- 25 עד 30 אלף טון, בעוד הביקושים גלובליים יגדלו באותה התקופה בכ- 75 אלף טון. השנה עדיין קיים מחסור בשוק ליתיום בשל הקושי הטכני בהגדלה מהירה של היקפי הייצור בהתאם לביקושים; לאחר שנת 2019 הצפי הוא כי מחירי המתכת יתייצבו ואף ירדו כתוצאה מהרחבת הייצור.

המצב בשוק הקובלט הרבה יותר בעייתי מאשר בליתיום, עם היצע הדוק יותר ובלתי יציב. מרבית הקובלט בעולם מיוצר כיום כתוצר לוואי של כריית נחושת וניקל; כמעט כל העתודות של המתכת בעולם נמצאות ב"רצועת הנחושת" בין קונגו, הרפובליקה המרכז-אפריקאית וזמביה. קונגו לבדה מקור למעל 60% מסך הייצור הגלובלי של קובלט; נתח שוק זה עשוי לגדול לכ- 75% עד 2025 אם יתממשו התכניות להרחבת הייצור של ענקיות הכרייה כמו Glencore הפועלות במדינה. סין וקנדה נמצאות במקום השני והשלישי בהיקפי ייצור הקובלט, עם 6% מסך הייצור העולמי בכל אחת מהן.

השליטה המונופוליסטית של קונגו על היצע קובלט גורמת למספר בעיות, החל מכלכליות ועד אתיות. חוסר יציבות פוליטית וחברתית במדינה אפריקאית זו משמעותה איום תמידי על יציבות האספקה של מתכת שבלעדיה תעשיית האלקטרוניקה יכולה לסגור את שעריה; כמובן, הדבר גורם לתנודתיות במחירי קובלט. כמו כן, על פי תחקירים, כורים מקומיים במכרות קובלט עובדים בתנאים ירודים, בלי אמצעי בטיחות; שימוש בעבודת ילדים היא נפוצה מאוד; ייצור בלתי מפוקח פוגע קשות באיכות הסביבה. על רקע נתונים הללו, כל מקור קובלט שנמצא מחוץ לקונגו, מקבל יחס מועדף.

פרט למונופול של קונגו על מקורות קובלט, קיימת עוד בעייתיות בשוק זה: המונופול של סין על זיקוק ועיבוד המתכת. כ- 80% מהייצור של סולפטים ותחמוצות של קובלט, בהם משתמשים בבניית הסוללות, מתרחש בסין; חלק הארי מה- 20% הנותרים מיוצר בפינלנד, אך מחומרי גלם מקונגו שנכרו על ידי חברה סינית. האחיזה ההדוקה של סין בשוק קובלט מוסיפה לחששות לגבי יציבות ויכולת החיזוי של האספקה. בינתיים, מחירו של קובלט קפץ ביותר מפי 3 בשנה וחצי האחרונות על רקע החששות ממחסור.

במהלך שנת 2017, רשמו מחירי קובלט עלייה של מעל 120%, בעוד שליתיום התייקר "רק" ב- 30% (לשם השוואה, מדד הסחורות של בלומברג רשם ב- 2017 ירידה של 4%).

להמשך הכתבה המלאה ב"דה מרקר"- לחץ כאן

הכותבים הינם עובדים בבית ההשקעות טנדם קפיטל אסט מנג'מנט בע"מ (להלן: “החברה”) המצהירים כי האמור בכתבה משקפים נאמנה את דעתם האישית ומתייחסים לתקופת כתיבת הכתבה. ארז ברית הינו בעל רישיון מספר 3643 על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ”ה-1995. אין לראות בכתבה, בתוכנה משום שיווק/ייעוץ השקעות או תחליף לכזה. כתבה זו בוצעה בהסתמך על מידע פומבי גלוי לציבור ועשוי להתבסס על נתונים שפותחו על ידי אנליסטים עובדי החברה ומקורות אחרים הנחשבים מהימנים ומבלי להתחייב על ביצוע בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע בכתבה לבין התוצאות בפועל. המידע המוצג בכתבה, הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע זה כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בני”ע ו/או בנכסים הפיננסים המוזכרים בה, לכן אין לראות במידע האמור, כהמלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או הצעה או הזמנה לקבל הצעות או ייעוץ/שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של המשקיע- לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. החברה ו/או נושאי המשרה שלה ו/או מנהליה ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה עשויים, בהתאם למגבלות הדין, לרכוש ו/או למכור ו/או להתעניין עבור עצמם בניירות ערך ו/או נכסים פיננסים הקשורים במישרין ו/או בעקיפין לחברה ו/או לניירות הערך ו/או לנכסים הנסקרים בכתבה, וכן עשויים לרכוש ו/או למכור ו/או לבצע עסקאות בניירות ערך ו/או בנכסים הפיננסיים עבור תיקי השקעות המנוהלים על ידי החברה, העוסקת בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות, ו/או בעבור ניהול השקעות של קרנות נאמנות אשר טנדם קפיטל אסט מנג'מנט בע"מ הינה מנהל ההשקעות חיצוני ומנהל הקרן אלומות ניהול קרנות נאמנות בע"מ. החברה אינה עוסקת בחיתום, הנפקת תעודות סל, או ניהול קופות גמל. החברה מחזיקה ו/או עשויה להחזיק ו/או למכור במסגרת פעילותה השוטפת, ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים של החברה הנסקרת, והיא עשויה לקיים קשרים עסקיים נרחבים ומגוונים עם החברה הנסקרת, למועד מסמך זה ו/או במועדים אחרים, הכל כמפורט לעיל ובין היתר משום כך ולאור האמור לעיל עשוי להיות לחברה ו/או למי מטעמה עניין אישי בנכסים ו/או בחברות ו/או בניירות הערך המוזכרים בכתבה. אין באמור להוות ייעוץ מס ו/או תחליף לייעוץ מס הניתנים כפוף להוראות כל דין והמתחשבים בנתונים ובצרכים הייחודיים של כל אדם.