Project Description
יוני: מלחמת מילים וקרב המכסים
החדשות החשובות בעולם
העולם: האם הבנקים המרכזיים הפכו למוקד הסיכון?
באופן מסורתי, הבנקים המרכזיים נתפסים כמוסדות שמרניים מאוד. אך בשנים האחרונות, מוסכמה זו – יחד עם רבות אחרות – הולכת ונשברת.
הבנק המרכזי של שוויץ מחזיק כיום כחמישית מעתודותיו במניות, לעומת כ- 7% לפני עשור; מחצית מזאת במניות ארה"ב. הבנק המרכזי של יפן הפך לשחקן מוביל בשווקים הפיננסיים של מדינתו: פרט לאחזקה של 40% מאג"ח ממשלת יפן, הבנק מחזיק בכ- 75% משווי השוק של קרנות הסל העוקבות אחר מדד ה- 225 Nikkei. הבנק נמצא בין 10 בעלי המניות הגדולים ביותר בלא פחות מ- 40% מהחברות היפניות, והרכישות שלו הולכות וגדלות. נכון לסוף יוני, אחזקותיו במניות היפניות מגיעות ל- 227 מיליארד דולר, שהם מעל 4% משווי השוק היפני. בנקים מרכזיים אחרים, כולל זה של אירופה, מבצעים רכישות של מניות, אך הבנקים של שוויץ ויפן הם האגרסיביים ביותר בעולם בכניסתם לשוקי המניות.
בארה"ב קיים חוק האוסר על הפדרל ריזרב לרכוש מניות, והוא יכול להשקיע את עתודותיו רק באג"ח ממשלתיות וני"ע אחרים בגיבוי ממשלה. במדינות רבות אחרות, אין מגבלה חוקית כזו, והבנקים המרכזיים בהן תמיד השקיעו חלק קטן של העתודות בשוקי המניות. אם כי, גודל כה משמעותי של אחזקות במניות, כפי שהוא היום, הוא תופעה חדשה.
ניתן להבין את השיקולים של הבנק המרכזי של יפן למהלך שכזה: כלכלת המדינה לא רושמת צמיחה משמעותית או אינפלציה בריאה מזה עשורים, והבנק המרכזי כבר מזמן ניצל את כל הדרכים המסורתיות יותר – כגון הורדת הריבית ורכישת אג"ח – לתמיכה בכלכלה. אך הבנק המרכזי של שוויץ, לעומת מקבילו היפני, מתנהג כמשקיע פרטי ורוכש את המניות לשם התשואה שהן מניבות: זאת הסיבה היחידה שהוא מחזיק במניות של Amazon, Apple, Facebook ו- Microsoft. האחזקות של הבנק השוויצרי במניות אמריקאיות מסתכמות בכ- 90 מיליארד דולר, כ- 0.3% מסך שוק המניות האמריקאי, אחוז לא גדול אך לא זניח.
מעניין הוא שמניית הבנק המרכזי של שוויץ (כן, הוא נסחר בבורסה, וגם הבנק היפני, הבלגי, היווני ועוד), שלאורך השנים נעה בין 700 ל- 1,300 פרנק שוויצרי, החלה לטפס בסוף 2016 ובאפריל השנה הגיעה לשיא של 8,700 פרנק. על פי הניתוח של הבנק Raiffeisen, הזינוק בא בעקבות הביקוש המוגבר מצד המשקיעים הפרטיים, שראו במניית הבנק המרכזי של המדינה הכי ניטרלית בעולם, אלטרנטיבה מעולה לנכסים בטוחים כמו אג"ח ממשלתי של ארה"ב או גרמניה: הרי שבנק מרכזי לא יכול לפשוט רגל, כי הוא מדפיס את הכסף במדינה. אומנם פשיטת רגל אינה על הפרק, אך מי שהשקיע קרוב לשיא, הפסיד ובגדול: מניית הבנק נפלה ב- 41% רק בחודשיים האחרונים.
באשר למניותיו של הבנק המרכזי של יפן, 55% מהן מוחזקות על ידי הממשלה והשאר על ידי משקיעים פרטיים, ולא ברור למה הם מחזיקים אותן בכלל, הרי שום אחוז האחזקה לא מקנה זכויות הצבעה והדיבידנד שואף לאפס. הסיבה לרכישה של מניית הבנק, ככל הנראה, היא לשם ספקולציה טהורה, ולא נצפה קשר בין ביצועיה לבין ביצועי השוק היפני או גודל האחזקות בו. אכן, גם הבנק המרכזי של יפן לא יפשוט רגל, אך המשקיעים במנייה שלו לא נהנו מתשואות חיוביות שכן היא הייתה במגמת ירידה מתמדת משנת 2013 עד אפריל השנה, אז היא רשמה עלייה… ושוב חזרה למגמת ירידה.
בכל אופן, הבנקים המרכזיים לא רוכשים מניות בכדי לחזק את המניות של עצמם, אלא בכדי לייצב ולהאיץ את הכלכלה. השאלה היא, האם באסטרטגיה הזו לא טמון סיכון גדול מדי, הן עבור האמון בבנק, הן עבור יציבות השוק, והן סיכון מוסרי. כך, אם נוכחותו של הבנק המרכזי השוויצרי בשוק המניות היא משמעותית, הרי שבעת צרה בשוקי ההון, מכירת המניות על ידיו עלולה להסלים את הירידות. מה עוד, שעצם היותו בנק מרכזי מקנה לו משקל רב בתודעת רבים, שעשויים לראות בו "דוגמה אישית" ולהיגרר אחריו. מאידך, "הלווייתן מטוקיו", כינוי לו זכה הבנק המרכזי של יפן בשוקי המניות, משפיע באופן מובהק על שוק המניות המקומי: נטייתו לרכוש מניות כשהן יורדות, מדכא את התנודתיות – וזאת בנוסף לניפוח המחירים של המניות. רכישות העתק של מניות על ידי הבנק המרכזי יוצר באופן מובהק סיכון מוסרי, כאשר החברות אינן צריכות לשאוף לביצועים טובים יותר, כי השוק לא יוכל להעניש אותם ממילא: הלוויתן מטוקיו יחלץ אותן מירידות. בינתיים, הבנק המרכזי לא מראה שום סימנים לביטול או אף צמצום של מדיניות זו, אך מתישהו הרכישות הללו יצטרכו להסתיים (אולי כשיתברר שזה לא עוזר להחזיר את האינפלציה האבודה? או שמה כשהשוק בכל זאת ירד וההפסדים במאזן יעיבו על הסנטימנט ויקפיצו את המטבע?). ומה יקרה אז, כשהרכישות יצטמצמו או יפסקו? עד כמה זה יעלה את ערכו של היין, שנוטה לקפוץ בעקבות כל שמועה על מדיניות מוניטארית קצת פחות מרחיבה? עד כמה הקריסה בשוק המניות בעקבות כל אלה תהיה גדולה?
כלכלה בעולם:
האם מלחמת הסחר תגרור את העולם למיתון?
הסיכון של מלחמת הסחר העולמית עולה. על פי אנליסטים רבים, זה יכול לגרור את הכלכלה האמריקאית והעולמית למיתון, ובכך להביא לסיומה את ההתרחבות השנייה באורכה בהיסטוריה האמריקנית. אף על פי שהכלכלה בארה"ב חזקה מאוד כרגע, העסקים והמשקיעים חוששים יותר ויותר בנוגע למכסי הסחר של הנשיא טראמפ. המתחים הולכים וגוברים, מה שמגדיל את הסיכויים למלחמת סחר מוחלטת. על פי ענקית הפיננסים Bank of America Merrill Lynch, הסיכויים למלחמת הסחר המלאה הם קטנים, אך הם הולכים ועולים. טראמפ כבר הטיל תעריפים על קנדה, מקסיקו והאיחוד האירופי, ובעלי ברית אלה הגיבו במהירות והטילו מכסים על הייצוא האמריקאי. סיבוב ראשון של התעריפים על סין נקבע להיכנס לתוקף ב -6 ביולי, וטראמפ איים כי יטיל מכסים נוספים. ממשל טראמפ גם שוקל הטלת תעריפים על ייבוא מכוניות והגבלת השקעה של סין בחברות הטכנולוגיה האמריקאיות.
כמובן, קיים הבדל עצום בין מריבת הסחר לבין מלחמה של ממש. הצעדים בהם נקט ממשל טראמפ עד כה נוגעים ישירות בחלק קטן מאוד של הכלכלה האמריקאית: על פי הערכת Bank of America, המכסים הוטלו על כ- 4% מסך הייבוא לארה"ב. על פי הערכת בלומברג, הטלת המכסים על ייבוא מסין בהיקף של 50 מיליארד דולר והמכסים הנגדיים על ייצוא אמריקאי באותו היקף, יעלו לכלכלת סין כ- 0.2% מהתמ"ג ולארה"ב עוד פחות מכך. אך הדברים הללו יכולים להתגלגל מהר: האיחוד האירופאי הודיע, כי אם ארה"ב תטיל מכסים על ייבוא כלי רכב אירופאיים, תעריפי התגמול מצד אירופה עלולים להיות כבדים ולהשליך על כ- 19% מסך הייצוא האמריקאי. ויש כמובן את הנזק המשני, שאותו קשה יותר לכמת, החל מפגיעה בשרשראות הערך הגלובליות ועד למתחים פוליטיים.
בנוסף, חוסר הוודאות לגבי מדיניות הסחר עלולה להקפיא את החלטות ההשקעה של חברות גדולות, וכן להשפיע על תכניות להרחבת הייצור והתעסוקה. הסנטימנט העסקי בחברות הגרמניות, לדוגמה, כבר נפגע קשות, שכן גרמניה היא אחת היצואניות המובילות בעולם והיא זו שתיפגע יותר מכולם בעקבות הטלת המכסים על אירופה על ידי ארה"ב. הצעדים הנגדיים של האירופאים גם פוגעים בסנטימנט בקרב החברות האמריקאיות, שעלולות להיפגע מכך. על פי דבריו של ג'רום פאואל, נגיד הפד האמריקאי, החברות בארה"ב כבר החלו לדחות החלטות לגבי השקעה והגדלת כוח האדם. אוסטרליה הזהירה לאחרונה כי המתחים המסחריים בין ארה"ב לשותפי הסחר העיקריים שלה, עלולים לערער את הביטחון ולפגוע בצמיחה הגלובלית. אוסטרליה היא היצואנית הגדולה בעולם של עופרת ברזל וספקית מובילה של חומרי גלם אחרים, כך שהיא תלויה בביקושים לסחורות, בפרט מסין, שהיא הנפגעת העיקרית כיום מתעריפי הסחר של טראמפ. המחירים של חומרי גלם רבים נפלו בחדות בחודש האחרון על רקע החששות ממלחמת הסחר.
אם כן, הסיכון של המיתון בארה"ב הוא מזערי נכון להיום, הודות לחוזקה של הכלכלה והתמיכה החזקה שהיא קיבלה מצד הגדלת הוצאות הממשלה ומהורדת המסים. בנוסף, כלכלת ארה"ב נשענת על ביקושים פנימיים ותלויה הרבה פחות בייצוא מאשר מדינות אחרות. בחלקים אחרים של העולם הבאפר הזה לא קיים, ואם העולם נגרר למיתון, גם ארה"ב תיפגע.
שוקי המניות: החשש ממלחמה גרוע ממלחמה עצמה
השווקים מציינים את סופה של המחצית הראשונה של 2018, לא עם שמפניה אלא עם ירידות. שישה החודשים האחרונים היו פראיים, עם נפילות של 1,000 נקודות במדד ה- Dow, התרסקות מספר מטבעות של שווקים מתפתחים, זינוק במחירי הנפט, כאוס פוליטי באיטליה, ובנוסף לכל זה, תחילתה של מלחמת הסחר. השווקים בעולם היו תנודתיים מאוד, וברוב המקרים זה היה קשור במדיניות הסחר ובמדיניות המוניטארית של ארה"ב. החששות של מלחמת הסחר כבר דחפו את המניות בסין לשוק דובי, והתחזקות הדולר בעקבות הידוק המדיניות של הפד ריסקה את המטבעות של ארגנטינה וטורקיה. הצמיחה באירופה מאיטה גם בלי שהמכסים של טראמפ יפגעו ביצוא שלה, וכשזה יקרה, הבנק המרכזי של אירופה יצטרך לבוא לעזרתה שוב. רק ארה"ב עומדת איתנה, עם רווחי חברות שמזנקים הודות לכלכלה חזקה והורדת המסים של טראמפ. נכון לעכשיו, המשקיעים סבורים כי שוק המניות האמריקאי יוכל להתגבר על החששות הגלובליים, אך הסלמה במלחמת הסחר עלולה להפיל גם אותו: הרי כבר ראינו את שורת ההפסדים הארוכה מזה 15 חודשים במדד ה- Dow מוטה חברות התעשייה, על רקע החששות מהשלכות המכסים. התרסקות ה- Nasdaq לאחר הידיעה על תכנית טראמפ להגביל את ההשקעה הסינית בחברות הטכנולוגיה בארה"ב אף אילצה את הממשל לבטל את התכנית הזאת לרגע זה. ענקית הפיננסים Goldman Sachs אינה צופה פגיעה רצינית של סכסוכי הסחר בכלכלת ארה"ב, גם אם יסלימו – אך אי הודאות בנוגע להתפתחות העתידית של הסכסוך, לא יכולה שלא להעיב על השווקים בארה"ב ובעולם.
שווקים מתפתחים: סין מובילה למטה
הסתיים אחד הרבעונים הקשים ביותר עבור המשקיעים של השווקים המתפתחים, ובינתיים אין תקווה ממשית שהדברים ישתפרו בטווח הקרוב. המטבעות, המניות והאג"ח של המדינות המתפתחות רשמו ברבעון השני של 2018 את הביצועים הגרועים ביותר מאז 2015 תחת מתקפה של ריסון מוניטארי בארה"ב, התחזקות הדולר, היחלשות התחזית הכלכלית הגלובלית, ירידה בסנטימנט כלפי הנכסים הנחשבים כמסוכנים, וסיכון של מלחמת הסחר. ואם זה לא מספיק, נוסף גם הסיכון של "הידבקות" מצד הסערה בשוק המניות ומשוק המט"ח בסין.
המשקיעים הגלובליים יכולים אולי להתעלם מהירידות במדדי המניות בסין, שכן רק חלק מזערי מהשוק בהיקף 6.6 טריליון דולר נכלל במדד ה- MSCI ופתוח לרכישה של זרים. אך הם לא יכולים, גם אם רוצים, להתעלם מנפילת המטבע הסיני, היואן, שבאה במפתיע וכעת גורמת לעלייה חדה בחששות מ"הידבקות" רוחבית. עד כה, היואן נחשב לעוגן של יציבות בשווקים הסוערים, אך בשבועות האחרונים זה השתנה. התנועות של היואן אולי לא נראות גדולות במבט ראשון, רק 4% בשבועיים, אך בהינתן שהמטבע הינו מנוהל הן מדאיגות מאוד. הנפילות במטבע הסיני באות בעת ההסלמה של מלחמת הסחר בין הענקית האסיאתית לבין ארה"ב, מה שגורר חשדות כי הממשל בסין יאפשר לפיחות הנוכחי להתגלגל בטבעיות ולא יבלמו אותו, בכדי לתמוך בייצוא שכעת סופג מכה מצד המכסים על הייבוא לארה"ב. כמובן שהבעיות הכלכליות, בפרט ההאטה בצמיחה, הבעיות במגזר הנדל"ן וחדלות פירעונן של מספר תאגידים על אג"ח שלהם, יחד עם מלחמת הסחר והנפילות בערך המטבע לא יכולות שלא להתבטא גם במדדי המניות, אשר לפני זמן קצר נכנסו לשוק דובי לאחר ירידה של מעל 20% מהשיא האחרון. אומנם הרשויות בסין הבטיחו לדאוג ליציבות המטבע (והן בטח לא יתנו לירידות לצאת מכלל שליטה), אך השווקים נוטים להיות מושפעים מחדשות רעות, בייחוד כשהסנטימנט הוא שלישי. כך, הידיעה שרווחי החברות הסיניות נפלו השנה, וכן על כך ששנת 2018 צפויה להיות שנת שיא של היקפי האי-תשלום על אג"ח תאגידים מקומיות, לא מוסיפה ליציבות, בלשון המעטה. כעת, JPMorgan מזהירים כי המערכת הפיננסית בסין גם תפגע ממלחמת הסחר והבעיות הכלכליות הפנימיות.
המטבעות של שאר השווקים המתפתחים, שרובם יורדים מזה תקופה, נפגעים כעת גם מירידת הערך של יואן הסיני, שמשליך על הסנטימנט שגם כך לא אופטימי מדי. הבנקים המרכזיים במדינות המתפתחות מפסידים במלחמתם נגד כוחות השוק. כך, המטבע של אינדונזיה נפל לרמתו הנמוכה מאז 2015 אל מול הדולר, למרות שתי העלאות ריבית. הפזו של הפיליפינים צנח לשפל של 12 שנים, גם הוא למרות שתי העלאות רצופות. הרופי של הודו התרסק לשפל כל הזמנים אל מול הדולר, כשהוא נמצא תחת לחץ גם מצד הנפט המתייקר, סעיף ייבוא גדול מאוד במאזן הסחר של המדינה. המטבע של מלזיה נפל גם לאחר שהבנק המרכזי העלה ריבית לראשונה מאז 2014. גם המטבע של מקסיקו נמצא תחת עול נוסף לזה של כלל השווקים המתפתחים, וזאת בשל האי-ודאות הפוליטית בעקבות הבחירות הכלליות. הריאל של ברזיל נפל ב- 14% על אף כל הניסיונות של הבנק המרכזי לבלום את הירידות. הלירה הטורקית איבדה כ- 17% מערכה, למרות העלאת הריבית ב- 500 נקודות בסיס. והבנק המרכזי של ארגנטינה הקפיץ את הריבית ל- 40% אך כשל בניסיונות לבלום את התרסקות המטבע ב- 30% אל מול הדולר.
מי שנפגע יותר מכולם, פרט למדינות שהגיעו למשבר הנוכחי עם נתונים פונדמנטליים בעייתיים מאוד (כמו ארגנטינה וטורקיה, לדוגמה), הם אלה שמייצאים לסין. כך, כ- 20% מהייצוא של דרום אפריקה ותאילנד מנותבים לסין, והמטבעות של אותן המדינות איבדו 16% ו- 6% אל מול הדולר ברבעון השני, בהתאמה. דרום קוראה, ששולחת כמעט שליש מהייצוא שלה לסין, חוותה ירידה של כמעט 6% בערך המטבע שלה ברבעון השני. גם צ'ילה, טאיוואן, סינגפור, רוסיה ואחרות פגיעות עקב חשיפתן הגבוהה לסין. בנוסף, יצואניות הסחורות התעשייתיות סובלות: בחודש יוני, ירד מדדS&P GSCI Industrial Metals Index ביותר מ- 8% תחת לחץ מצד הבעיות הכלכליות בסין והחששות ממלחמת הסחר.
הסערה לא פסחה, כמובן, גם על המניות והאג"ח של השווקים המתפתחים. מדד המניות EM MSCI איבד 9.6% במהלך הרבעון השני, הביצועים הגרועים ביותר מאז 2015. מדד האג"ח במטבע מקומי Bloomberg Barclays Emerging Markets Local Bond איבד באותה התקופה 11.3%, ירידתו הרבעונית הראשונה מאז 2016. לכן זה לא מפתיע שהמשיכות מקרנות המשקיעות בנכסים של שווקים מתפתחים, האיצו בחודש יוני. השוני בין מכירת-החיסול הנוכחית לבין תקופות דומות בעבר הלא רחוק הוא שהפעם המשיכות של המשקיעים מורגשות מאוד בשוקי אסיה, אזור שעד לא מזמן נחשב למבטיח ביותר מבחינת הצמיחה והתשואות. הענן הכבד של ההאטה בסין ומלחמת הסחר נחת על האזור כולו, שכן מרבית מדינות אסיה משחקות תפקיד משמעותי בשרשרת הערך של המוצרים המיוצאים מסין. המשיכות של משקיעים זרים משוקי המניות אסיאתיים הגיעו בחודש יוני ל- 7 מיליארד, בעוד שמתחילת השנה סך משיכות הזרים עלו על 22.3 מיליארד דולר, שיא מאז 2013.
חלק מהמשקיעים מתחילים להביט בעניין על הנכסים של השווקים המתפתחים שבמהרה הפכו לזולים, אך מרביתם אינם מוכנים ליטול סיכון כה גבוה בעת שכל אותם מהלכים, שהביאו לירידות – כולל הידוק המוניטארי ומלחמת הסחר – ממשיכים להתגלגל ורחוקים מסיום.
הבהרה משפטית
טנדם קפיטל אסט מנג'מנט והחברות הבנות (להלן: "טנדם") הן חברות העוסקות בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, ובעלות זיקה לנכסים פיננסיים המנוהלים בידי החברות המפורטות באתר האינטרנט של החברה ומתעדכנות מעת לעת.
לטנדם או לעובדיה יתכנו החזקות בניירות הערך או בנכסים הפיננסיים המוזכרים במסמך זה והם עשויים לפעול בהם. מסמך זה נועד לצורך מסירת מידע בלבד, אין בו משום הבטחת תשואה כלשהי או מניעת רווח, ואין הוא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כמו כן, אין המידע מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך כהגדרתם בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 ורכישה כזו תבוצע אך ורק על בסיס תשקיף תקף.
אין להעתיק או לעשות שימוש בכל חלק ממסמך זה בכל צורה שהיא ללא אישור בכתב מראש מטנדם.