Project Description
מאי: הזירה מתחממת
ארה“ב: מלחמת העולם בזירת הסחר
המדד 500 S&P איבד 6.2% בחודש מאי והתשואה על אג“ח ממשלת ארה“ב ל- 10 שנים נפלה לשפל של 21 חודשים. העליות במחירי האג"ח והנפילות בשוקי המניות התעצמו לאחר ההסלמה במלחמת הסחר עם סין (הגדלת המכסים מ- 10% ל- 25% והפסקת המו"מ). מצב הרוח בשווקים הפך לכמעט היסטרי לאחר שהנשיא טראמפ באופן בלתי צפוי הודיע על הטלת מכסים של 5% על כלל הייבוא ממקסיקו החל מ- 10 ביוני, שבאופן הדרגתי יגדלו ל- 25% באוקטובר השנה אם שכנתה הדרומית של ארה"ב לא תבלום את ההגירה הבלתי-חוקית ממדינות מרכז אמריקה דרך גבולותיה עם ארץ המטבע הירוק. המשקיעים נדהמו לגלות נתיב חדש להסלמת מלחמת הסחר, פרט לזירה החמה של הייבוא מסין והנושא של הסחר עם אירופה, שנמצא מזה תקופה "על אש קטנה". הופעתה של מקסיקו, איתה לפני רגע נחתם הסכם סחר (שעוד לא אושר), ברשימה השחורה של טראמפ, הביאה להרהורים רבים בשאלה "מי הבא בתור", והדבר כמובן הזניק את תחושת האי-ודאות בשווקים לרמות שיא של השנה לפחות.
זה לא שאין בסיס לתגובה כה שלילית של השווקים. אין ספק, שמלחמת הסחר עם סין פוגעת בכלכלת ארה"ב (גם אם היא פוגעת בסין הרבה יותר): המחירים של המוצרים עליהם חלו המכסים, עולים, והרווחים של החברות יורדים, וכל זה ביחד לא יכול שלא להאט את הכלכלה. אך צריך לקחת את העניין בפרופורציה: המכסים שהוטלו עד כה עולים לאמריקאים כ- 0.3% מהתמ"ג אם מניחים כי הם משולמים ב- 100% על ידי היצרנים והצרכנים האמריקאים. אם יוטלו המכסים על כלל הייבוא מסין, זה יוסיף לעלויות עוד כ- 0.3%, שוב, בהנחה כי כל העלויות יפלו על ארה"ב. עם כי, ברור כי זה לא יהיה המצב: החברות יעברו לספקים ממדינות אחרות; ככל שהמכסים יפעלו לזמן ארוך יותר, כך יותר ויותר שרשראות האספקה יועתקו למקורות אלטרנטיביים. בנוסף, גם הצרכנים האמריקאים ימצאו אופציות אחרות בשוק כה גדול ופתוח; הספקים הסינים עשויים להוריד מחירים בכדי לא לאבד נתח שוק; ממשלת סין עשויה לאפשר ליואן להיחלש בכדי להוזיל את הייצוא הסיני במונחי דולר, ועוד. על פי הערכת האנליסטים מ- Goldman Sachs , כשלוקחים בחשבון את ההתאמות הללו, הפגיעה בתמ"ג האמריקאי מהטלת מכסים של 25% על כלל היבוא מסין תסתכם ב- 0.25% – לא משהו שהכלכלה שצמחה ברבעון הראשון ב- 3.2% לא יכולה לספוג. וזה גם לא משהו שיכול להסביר את הזינוק בציפיות לשתי הורדות ריבית על ידי הפדרל ריזרב בשנה הקרובה לעומת זאת, פתיחת החזית מול מקסיקו עלולה לסבך את העניינים. בראש ובראשונה על ידי הוספת מידה רבה של חוסר ודאות עסקית: חלק מהחברות האמריקאיות שקלו להעביר את שרשראות האספקה מסין למקסיקו, וכעת לא רק שהאופציה הזו אינה קיימת, אלא גם קשה להעריך חלופות, הרי שכל מדינה עלולה למצוא את עצמה על הכוונת. חברות שמייצרות במקסיקו עבור השוק האמריקאי, כמו חברות רכב ובתי זיקוק – כבר ראו את מניותיהן נופלות בהתאם להערכת הנזק העתידי. כלי רכב שיוצרו במקסיקו מהוות 17% מסך המכירות של החברות רכב אמריקאיות; גם חברות יפניות וגרמניות מייצרות במקסיקו עבור ארה"ב.
מקסיקו הינה הספקית השנייה בגודלה של ארה"ב לאחר סין; הרכב הייבוא ממקסיקו הינו רחב מאוד וכולל שלל של סחורות ומוצרים אשר אינם מובאים מסין; קיימות גם קטגוריות של מוצרים בהם יהיה קשה עד בלתי אפשרי להעתיק את שרשראות האספקה למקום אחר. שרשראות האספקה של ארה"ב ומקסיקו משולבות בצורה אינטגרלית, כאשר כשני שליש מהייבוא האמריקאי מתרחש בין שלוחות ומפעלים בבעלות אותה חברה; מוצרים מסוימים חוצים את הגבול מספר פעמים עד שהופכים למוגמרים.
בנוסף לכלי רכב ונפט מזוקק, ארה"ב מייבאת ממקסיקו שורה ארוכה של סחורות ומוצרים, כגון מוצרי חשמל ביתיים, מכונות, מוצרי פלסטיק, סחורות חקלאיות, ועוד; סך הייבוא מסתכם ב- 360 מיליארד דולר בשנה. כעת, היבואנים האמריקאים יצטרכו לשלם מיסים שככל הנראה לפחות בחלקם יגולגלו על הצרכנים; עליית המחירים על שלל כה רחב של מוצרים צפויה להאיץ את שיעורי האינפלציה בארה"ב, אם כי בשלב זה באופן מתון. מה שעלול להיות יותר מסוכן עבור הכלכלה היא הפגיעה בסנטימנט העסקים ודרכו בהשקעה ובתעסוקה. על פי הערכת Oxford Economics , מכסים בהיקף מלא של 25% על הייבוא מארה"ב יעלו לכלכלת ארה"ב 0.7% מהתמ"ג כתוצאה משיבוש שרשראות האספקה ומגידול בעלויות עבור חברות וצרכנים.
ואם כל זה לא היה מספיק, ממשל טראמפ גם הודיע כי הוא מושך מהודו את מעמדה המיוחד שהקנה לה פטור ממכסים על ייצוא בהיקף של 5.6 מיליארד דולר (מתוך סך הייצוא לארה"ב של 83 מיליארד), החל מ- 5 ביוני. צעד זה ננקט כתוצאה מהמשך מדיניות המגן של ממשלת הודו, בייחוד בשוק הטכנולוגיה, אשר מונעת מחברות אמריקאיות גישה הוגנת וסבירה לשוק המקומי. התעריפים יופעלו על מוצרים כגון טקסטיל, תכשיטים, תוצרת חקלאית, חלקי רכב ועוד. אומנם נכון לרגע זה מדובר ב"כסף קטן" לעומת המכסים על סין ומקסיקו, אך העניין עלול להתפתח לזירה נוספת במלחמת הסחר של ארה"ב.
חשוב לזכור שהסלמה פתאומית במלחמת הסחר, ואף יותר מכך פתיחת זירות חדשות באופן בלתי צפוי, מכניסה את שוקי המניות למצב הפאניקה, והדבר יכול לסכן את הכלכלה אף יותר מאשר ההשלכות הישירות של מכסים. אם השווקים נכנסים לסחרור, הפגיעה בסנטימנט מכאיבה יותר מהמס; אם השווקים חוששים כי התעריפים יפגעו קשה, הם יעשו זאת. ההשפעות הללו קשות למדידה שכן הן נוטות לחזק את עצמן כמעגל קסמים רע. אם מלחמת הסחר היא לא רק אירוע בודד, אלא תופעה רחבת היקף שעלולה להתרחב עוד ללא הודעה מוקדמת, אזי השווקים יתמחרו סיכונים רחבים ביותר – וזה אומר, ירידות ואולי גם שוק דובי באופק, שבסופו של דבר יכול לפגוע בכלכלה, שכבר תיפגע ישירות, גם בעקיפין דרך הסנטימנט.